היא בת 36. מהממת, מצחיקה, חכמה, מוכשרת וגם חרדתית בעברה. פעם, כמעט כל דבר היה מערער ומלחיץ אותה:
הערות, צעקות, עימותים, שינויים, מחלות, ביקורת, בקיצור רוב הדברים. היא היתה בסטרס רוב הזמן. המקום הבטוח שלה היה מצומצם. היא עברה תהליך עם עצמה-
למדה להקשיב למה שמתאים ונכון לה ולמה שלא, להתייחס לרצון שלה, לנהל את המחשבות באופן יותר מבוקר, להירגע.
עכשיו היא רוצה זוגיות.
כבר מלא זמן לא היה לה דייט. יותר משנה. לא בא לה על אתרי הכרויות. כל הדייטים שיצאו לה משם היו מזעזעים: או שמגיע בחור שנראה כמו הצרות שלה או שהוא מתגלה כמשעמם מחץ או פשוט מישהו שמחפש סקס.
אני מבקשת לדעת את 'היסטוריית הזוגיות' שלה, על מנת לקבל רקע על דפוסים ועכבות.
(לפוסט- איך לזהות דפוסים שמעכבים זוגיות?). במקרה שלה, היתה לה זוגיות אחת רצינית במשך שנתיים, עשר שנים קודם לכן. מאז לא היה חבר רציני או חבר בכלל. הזוגיות שהיתה לה נשמרה בסוד.
לא בגלל שהיה נשוי, אבל מסיבות אחרות שלו. היא שיתפה פעולה. שיתוף פעולה מצביע על חלק שקיים גם בה. גם לה נוח להסתתר.
בשנים שאחרי היא היתה לבד. חוץ מדייטים, שלפעמים הגיעו למספר שלוש עם אותו בחור, רוב הגברים בחייה הם ידידים. היא החברה המייעצת.שלהם. תמיד על תקן של ידידה מגניבה.
האמת, אין לה קושי ספציפי בנושא הזוגיות. אין תפיסות שליליות או פחד מזוגיות. אבל תכל'ס זה לא קורה. היא הפסיקה לצאת לדייטים כי הם היו גרועים, אבל היא רוצה זוגיות ורוצה לחזור לדייטים.
הסברתי לה מה קורה כאשר היא יוצאת לדייט שלא בא לה עליו. לאיזו תוצאות הפעולה הזו מביאה.
ביקשתי ממנה לספר לי איזה בן זוג היא רוצה. ( למה זה חשוב להגדיר איזה בן זוג אני רוצה? אפשר לקרוא בפוסט אחר).
את יודעת, היא עונה לי, מישהו שנראה לטעמי, שיהיה מעניין, שיהיה לנו חיבור.
היא הלכה הביתה בהבנה שהיא נכנסת לאתר רק אם היא מרגישה חשק. בינתיים להישאר בפוקוס על מה שהיא רוצה.
בערך חודש אחרי היא יצאה לדייט. היא נכנסה לאתר והכירה מישהו שענה, פחות או יותר, על מה שביקשה. הם דיברו והיה חיבור מעולה ואז הם קבעו להיפגש. במציאות הוא נראה שונה בהרבה. ממש לא לטעמה. זה עיצבן אותה. גם המשך הדייט היה מזעזע. את רואה? היא אומרת. באתרי הכרויות קשה לדעת את האמת. כל אחד יכול לכתוב מה שבא לו ולשים תמונה מטעה.
מה היה שונה מפעמים קודמות? הפעם הוא היה ממש מעוניין. התייחס אלי נהדר כשהתכתבנו, היה מעניין.
היא כבר יצרה שינוי. הצליחה להכיר מישהו עם חיבור התחלתי שהתלהב ממנה ממש. היא לא רוצה בליינדייט. רוצה להכיר באופן ספונטני, טבעי, מישהו שיראה טוב בעיניה וגם יהיה חיבור. היא הוסיפה את זה ל'רשימה'.
פתאום היא הגיעה מאוהבת. התלהבה ממישהו שהיא כבר מכירה תקופה. יש להם אחלה חיבור, פשוט עד לא מזמן היתה לו חברה. הם סוג של חברים. אבל... היא לא היתה בטוחה שגם הוא מתלהב. היא לא רצתה לברר ישירות איתו, אז היא דיברה על זה עם חברות שלה ועם עצמה ולא הגיעה לשום מסקנה וודאית. היא ממש רצתה לבדוק את זה אז היא שכבה איתו. היא נהנתה. הוא התחיל לגמגם כמעט מייד – להתחמק, להעלם. בסוף חזר לאקסית שלו.
היא נסעה לחודש חופש. בתחילת החופש היא נחה. אחר כך נזכרה במה שהיא רוצה וגם ניהלה רומן קצר של חופש עם אירופאי אחד. היא חזרה לארץ עם חשק שהתעורר מחדש. שוב נכנסה לאתרי הכרויות. עדיין הקונספט של בליינדייט לא מתאים לה. לכולם ברור שאת בדייט ראשון, היא אומרת. רואים את זה בהתנהגות של המלצרים, באופן שבו אחרים מסתכלים עלינו.
גם את היא שינתה- בבליינדייט הבא שהיה לה הם פשוט ישבו על ספסל מול הים ושתו בירה. בלי קהל.
היא מאוד נהנתה מהדייט. הוא לא רצה דייט שני. עד שהיא כבר פוגשת מישהו שמוצא חן בעיניה.
הסיבה שהיא התחילה לפגוש גברים שמוצאים חן בעיניה זו תוצאה של העבודה שהיא עושה עם עצמה. לעבור למצב שיש אפשרויות הוא הרבה יותר טוב ממצב של אף אחד לא נראה לה.
היא המשיכה לצאת. שוב פגשה כאלה שמוצאים חן בעיניה. אחרי עוד שני נסיונות היא באה לברר-
למה הם לא רוצים דייט שני? היא מרגישה שהדייט מצויין. מה היא לא מבינה?
הסיבות שלהם לא חשובות בכלל. זה יכול להיות כי הם מפחדים ממחויבות או מדחייה או פשוט לא מעוניינים. השאלה היא למה זה קורה שוב ושוב לה.
ביקשתי ממנה שתוסיף ל"רשימה" שהיא רוצה לפגוש מישהו שהיא תמצא חן בעיניו.
לא תאמינו- זה הכניס אותה ללחץ. הכי לא הגיוני שבעולם. ובכל זאת, אותה זה הלחיץ.
מה מפחיד בזה? שאלתי. מסתבר שהיא חוששת לפגוע במישהו אחר. ומה אם הוא לא ימצא חן בעיניה? דיברנו על איך לא לקחת אחריות על רגשות של מישהו אחר.
מסתבר שזה היה המחסום האחרון שעיכב אותה, אבל אז היא עוד לא ידעה את זה.
היא שוב טסה לחופש. הבחורה עושה חיים. שוב היה לה רומן כיפי וגם מלא מחזרים.
את זה היא סיפרה לי כשהגיעה לפגישה בערך חודשיים אחרי הנחיתה.
אז למה היא הגיעה? ועוד במצב רוח ממש רע. היא גילתה לפני שבועיים שמכרה שלה נמצאת בזוגיות.
זה לא שאני לא מפרגנת לה, היא אומרת. אבל אותה זה זרק קצת.
הבחורה ההיא הרבה יותר דפוקה ממני. איך זה שלה יש ולי אין?
ואם זה לא מספיק פתאום מסביב התחילו לזרוק לה רמזים על להביא ילד לבד והיא ממש ממש לא בעניין. בפגישה הזו היא באה להתאפס. להחזיר את עצמה לפוקוס הנכון.
שישה שבועות אחר כך היא פגשה מישהו. באתר ההכרויות שלה. היה להם דייט ראשון מוצלח ואז דייט שני ושלישי. היא התאהבה בו. הוא התאהב בה. היו עוד טיפונת כיוונונים בתחילת הקשר, אך בסופו של דבר, אפילו להפתעתה ולשמחתה הרבה. היא חיה בזוגיות טובה. אבל ממש טובה. הלוואי על כולכם שתרגישו ככה.
היום היא כבר נשואה לאותו אחד והם הורים לילדה מהממת.
הרעיון שלי בהצגת סיפור של תהליך הוא להעביר את המסר שמדובר בתהליך. יש הבנה ואז התנסות ועוד כיוונון ועוד הבנה. לכל אחד יש את הקצב שלו. כבר היו אצלי כאלה שהזוגיות הגיעה כל כך מהר, רק בגלל שהם העלו את רמת האנרגיה שלהם, בלי שום קשר לנושא הזוגיות.
יש גם כאלו שלא זזים מהדפוסים.
