אתחיל בגילוי לב: זו כבר הפעם הרביעית שאני מנסה לכתוב על הנושא המדובר. נושא כל כך פעיל בחיינו, שקשה לי לכתוב עליו בקצרה .
קרה לכם שהגעתם למקום מסוים או פשוט עברתם ברחוב ולפתע ניחוח תבשילים הזכיר לכם את הבית?
זהו בדיוק תרגום: המוח קולט מידע דרך החושים ומעביר אותו בשני נתיבים לאמיגדלה: נתיב ישיר ומהיר המעביר מידע מעובד באופן חלקי, ונתיב העובר דרך הקליפה התחושתית ומשם לאמיגדלה. האמיגדלה היא החלק שבודק אם הגירוי שנקלט הוא טוב (לא מסוכן), רע (מסוכן) או נייטרלי. היא בודקת אם הריח שנקלט מחובר למידע חיובי או שלילי, מידע סובייקטיבי שהוטבע במוח.
בזכות המבנה הזה, כשאנחנו רואים משהו ארוך ומפותל על המדרכה מולנו אנחנו נעצור ורק אחרי כמה שניות, כשנראה שהוא לא זז נבין שזה מקל ולא נחש.
בגלל המבנה הזה אנחנו לעיתים ניתקע בשלב המידע הגולמי , כי האנדרנלין יחסום את הנתיב השני וימנע מאיתנו לקבל את הפרטים הנוספים.
אבי (שם בדוי) הגיע אלי לכמה פגישות ייעוץ. הוא רצה שאעזור לו להחליט אם לעזוב את הבית או להישאר. בשנה האחרונה המצב ממש החמיר. הוא ואשתו רבים הרבה על ניהול העסק שלו ועל כספים שהשקיע. מצבו הבריאותי והנפשי הידרדר. בשנה האחרונה הוא עבר 3 צנתורים, 4 ניתוחים, בריחת שתן עקב הצטברות של דם בשלפוחית והוא בטיפול פסיכיאטרי.
הוא נשוי קרוב ל-40 שנה ובעל עסק עצמאי מצליח מעל ל-30 שנה.
מאז ומתמיד אשתו התערבה בניהול העסק, יותר מדי לטעמו. כשיצאה לפנסיה הצטרפה לעסק והוא לא רוצה אותה שם. לפני שנה הוא השקיע סכום גדול עם אופציה להמשיך להשקיע, ועל זה החלה מריבה קשה. היא דרשה ממנו שיפסיק להשקיע והוא טען שזו השקעה טובה לטווח ארוך. בסופו של דבר הם סיכמו שהוא יפסיק להשקיע באותה חברה והיא תניח לנושא. הוא הפסיק. היא לא. עכשיו הוא לא יודע מה לעשות.
התרגום שלה: היא גדלה בבית שהתנהל בעליות ומורדות מבחינה כלכלית, ממצב סביר למצב רע ממש. אבא שלה היה מהמר. מבחינתה, כל השקעה היא כמו הימור ומהווה סכנה של חרפת רעב. היא לא יכולה לסמוך עליו שישקיע נכון כי היא לא מסוגלת להתייחס להשקעה אחרת מאשר משהו מאיים. זה בכלל לא קשור אליו או למציאות. המצב הכלכלי שלהם טוב מאוד. יש להם כמה נכסי נדל"ן, היא נוסעת מספר פעמים בשנה לחו"ל ולא חסר להם כסף. הכל בזכות העסק שהקים.
היא לא תמכה בו כשהחליט להיות עצמאי, היא התנגדה לכל השקעה שביצע. היא לא תורמת כסף אף פעם או עוזרת כלכלית לאחרים. היא לא מסוגלת לכך רגשית. היא חיה בפחד תמידי מעוני למרות שמצבה הכלכלי טוב במשך הרבה יותר שנים מהילדות שלה. אין לכך השפעה.
התרגום שלו: הוא גדל בתחושה שהוא לא מספיק טוב, לא מסודר ומאורגן, לא אחראי, אין לו הספק. מבחינה רגשית הוא כל הזמן חווה חוסר בהערכה. זה בכלל לא קשור לאשתו. הוא עושה את זה לעצמו. עשרות שנים של עסק משגשג ומתפתח המפרנס 6 אנשים נוספים לא שינו דבר מבחינה רגשית. הוא עדיין מרגיש לא מוצלח.
אותה השקעה העלתה את המתח בגלל גודלה ויצרה אצל אשתו עלייה ברמת הפחד והלחץ. התגובה שלה למצב העלתה את כמות הטענות והתלונות כלפיו. זה הכעיס אותו שהיא חושבת שהוא לא אחראי והביא אותו להתפרצויות זעם.
הוא חושב שהיא גורמת לו להרגיש לא מוצלח. היא חושבת שהוא גורם לה לחיות בפחד.
הם שכחו שיש ביניהם אהבה והתרחקו אחד מהשני. הכל בגלל תרגום אוטומטי ופרשנות מעוותת של המציאות.
לכל אחד מאיתנו יש גוגל טרנסלייט שלרוב עושה עבודה גרועה יותר אפילו מהיישומון עצמו. במרבית המקרים אין באמת קשר בין העובדות בשטח לנקודת המבט האישית על המתרחש. אנחנו מתרגמים את מה שנאמר ואת מה שלא, אנחנו מתרגמים שפת גוף, הבעות פנים, טון דיבור, סיטואציות, נסיבות, תוצאות ובקיצור- אנחנו מתרגמים מציאות, בדרך כלל באופן שלילי.
אם מעניין אתכם לקרוא על הקשר בין הגלגולים הקודמים שלנו למערכת התרגום שאיתה אנחנו באים ומהווה תבנית לקליטת מידע, אתם מוזמנים ללחוץ כאן.
