היא בת 24. מאז התיכון לא היה לה חבר ונמאס לה להיות לבד. לחברות שסביבה יש זוגיות. החברה הכי טובה שלה עומדת להתחתן. גם היא רוצה.
בפועל לא מתחילים איתה הרבה. כאשר משהו כבר קורה זה נגמר אחרי חודש או חודשיים. היא אוהבת לבלות ולא מוכנה לצאת עם חברות ובני הזוג שלהם. אין לה הרבה חברות ויש רק אחת שהיא פנויה כמוה. היא לא מתה עליה. נמאס לה שאין לה עם מי לצאת.
היא לא מבינה למה. היא נראית טוב, יש לה בטחון עצמי, היא חכמה, מוכשרת ומוכנה לזוגיות.
אז מה הבעיה?
אני מבקשת ממנה שתספר לי מה קורה כשיש לה חבר.
זה מתחיל אחרי הדייט הראשון. היא בודקת אם הוא מתקשר או שולח הודעה. היא בודקת כמה זמן לוקח לו להגיב להודעות שהיא משאירה לו.
אחרי כל פגישה היא משחזרת בראש את הדברים שהיא לא היתה צריכה להגיד, את איך הוא הגיב למה שאמרה. היא חושבת כל הזמן מה כדאי לחלוק איתו, מה הוא יחשוב, מה הוא מרגיש אליה.
מהרגע שהבחורה הזו יוצאת לדייט ראשון היא נעלמת- שוכחת את עצמה. כל הפוקוס שלה מופנה לבחור שהיא יצאה איתו, לעניין שלו בה, לחישוב הסיכוי אם זה ימשיך. היא לא מתמקדת בעצמה, במה היא מרגישה, במה היא מעוניינת.
היא חונקת אותו כי היא הופכת להיות תלותית בו, רק בגלל שהוא מסמל את האפשרות לסגור את הפינה של הזוגיות ולא להיות לבד. היא בכלל לא רואה אותו או טורחת להכיר אותו. היא רק רוצה לסמן וי.
ההתנהגות שלה לא רק מרחיקה אותו אלא בעיקר מרוקנת אותה. כהשמחשבות רצות החוצה, לעבר העתיד או למישהו אחר, הן גורמות לדליפה מתמדת של אנרגיה. כשהיא מאבדת אנרגיה היא מאבדת גם את כוח המשיכה שלה.
הבחורה הזו לא התחברה להסבר הזה. היא כועסת ולא מבינה למה לא מתחילים איתה. היא נראית טוב. אני מסבירה לה . מזווית אחרת: יש לך מנגנון הגנה שתפקידו לשמור עלייך מפני איבוד אנרגיה. המנגנון מזהה את העובדה שבן זוג מרוקן אותך לגמרי. כל עוד תמשיכי להתנהל כך, המערכת הגנה שלך תנסה להימנע מזוגיות.
היא לא המשיכה בטיפול. חזרה אליי שנה אחרי. היא נמצאת בזוגיות בחודשיים האחרונים עם מישהו שהיה חבר שלה בעבר. הקשר הוא סיוט כבר חודש וחצי. (בחשבון פשוט היה להם כיף בערך שבועיים).
שניהם אומרים אחד לשני שהיה להם יותר קל ויותר טוב כשהיו לבד. הם כל הזמן רבים.
אבל... היא לא רוצה להיות לבד. לא בא לה לחזור לשוק.
לדעתה הקשר סיוט בגללו. הוא האשם. הוא כל הזמן חושד בה שהיא בוגדת בו או משקרת לו. היא אכן מסתירה ממנו דברים, אבל זה רק בגלל שהוא נכנס לסרטים מכל דבר. זה בגלל איך שהוא מגיב. אני שואלת אותה אם היא לא חושבת שגם לה יש חלק שתורם לכך שהקשר הוא רע. היא אומרת שלא. זה הכל בגללו. היא מתנהגת באופן מושלם.
אני לא יכולה לשנות אותו. גם היא לא. דרכינו נפרדות שוב. היא והוא דווקא המשיכו. אני לא יודעת איזו זוגיות יש להם מאחורי התמונות שבפייסבוק. אני יודעת שהקו המנחה שלה היה שהיא לא רוצה להיות לבד. היא לא הלכה אחרי מה שהיא כן רוצה.
כלפי חוץ היא נראית סיפור הצלחה. התחתנה בגיל "נורמלי". הגבר שלה יודע לעשות מחוות רומנטיות לעיני כל. מה קורה בתוך הבית שלהם- כמה ריבים, חשדנות והסתרות עדיין מתרחשים שם – את זה אף אחד לא מצלם.
"לא רוצה להיות לבד" זו לא תוכנית למה שאת כן רוצה. רק למה שאת לא.
