אם את.ה סובל מלחץ או חרדה בגלל מבחנים או אולי מכיר.ה מישהו אחר שסובל מכך, כדאי לקרוא ולשתף.
הפחד שברגע האמת לא נצליח לזכור, שיהיה לנו בלק אאוט או שפשוט לא נצליח להתרכז הוא הטריגר שמפעיל את מנגנון הלחץ. בגלל שאנחנו לא בטוחים שנוכל להתמודד עם המצב הזה כי אנחנו לא יודעים איך, מנגנון הלחץ מופעל יתר על המידה ומייצר חרדות ומשאיר אותנו בלחץ מעכשיו ועד למבחן.
כדי להרגיש בטוחים אנחנו משתדלים ללמוד, לשנן, לפתח אסטרטגיות שיעזרו לנו לזכור, לישון טוב, לאכול בריא או כל טיפ אחר ששמענו עליו. אבל כל אלה אינם מצליחים להפסיק את התסריטים והמחשבות השליליות על מה יהיה במבחן. ככה אנחנו מוסיפים קבצים לשתי תיקיות במקביל: אחת עם החומר למבחן והשנייה עם מחשבות ותסריטים שליליים.
לא משנה כמה מידע יש לנו אם מנגנון הלחץ משתלט ומונע או משבש את הגישה למידע אותו אנחנו צריכים. מנגנון הלחץ שלנו הוא נורמלי, טבעי ומטרתו לייצר מוטיבציה לפעולה. כשהוא מופעל יתר על המידה הוא גורם לחרדות.
הפתרון שלנו הוא ללמד אתכם איך המוח שלכם מייצר לחץ ומה אתם יכולים לעשות. רק לכם יש גישה למוח שלכם. זה אינו תהליך פסיכולוגי, אלא תהליך "מוחי". אתם לומדים ניהול ובקרת המוח, פיתוח יכולת לצאת מהתיקייה השלילית ולבחור לפתוח תיקייה אחרת, כזו העוזרת לכם להירגע, לחזור לריכוז ולפתוח את התיקייה עם המידע למבחן.
תרגול המידע החדש מאפשר לנו לנצל את תכונת הגמישות של המוח וליצור מסלולים חדשים. גם עכשיו המוח מנצל תכונה זו, אבל לרעתנו. הוא מחזק את המסלולים שמייצרים לחץ כי הוא חוזר עליהם: ככל שמתקרב תאריך המבחן אנחנו חושבים עליו יותר. מודדים כל רגע שאנחנו מרשים לעצמנו לנוח אם זה בסדר או טעות איומה, סופרים לעצמנו מה לא הספקנו ומזכירים לעצמנו את החולשות שלנו. אנחנו עוברים לביקורת עצמית שמורידה, מלחיצה ומייצרת עוד תסריטים שליליים ועוד מחשבות שליליות. זה מכניס אותנו לעוד סבב של מחשבות על המחשבות השליליות, כמו: אני שוב בלחץ, שוב עושה תסריטים שליליים, שזו למעשה ביקורת שמורידה, מלחיצה וחוזר חלילה. הלחץ משבש את היכולת להתרכז, לזכור, לישון טוב, לעשות מדיטציות ואז אנחנו מודאגים גם מזה ויש לנו עוד מחשבות שליליות.
לכל אחד יש את הסיבות שלו להיות בלחץ ממבחנים. יש תלמידים מצטיינים שמצליחים בכל מבחן ועדיין נמצאים בחרדה מזה שלא יצליחו, יש את אלה שכבר חוו חוסר הצלחה או בלק אאוט, יש כאלה שפשוט שונאים מבחנים כי זה מעולם לא היה הצד החזק שלהם.
זה פתרון המבוסס על ממצאים ומחקרים מדעיים שמלמדים אתכם לפתח את רשת החמ"ל במוח, אותה רשת שאחראית על ניהול ובקרה, חלוקת תפקידים ביצוע משימות ותקשורת עם רשתות אחרות במוח. אתם מקבלים כלים ומידע המאפשרים לכם להעביר את הפיקוד לרשת החמ"ל שלכם ולהתמודד גם עם המחשבות והתסריטים השליליים וגם עם מצבים של בלבול, חוסר ריכוז או בלקאאוט.
טיפ לבלקאאוט
מכירים את זה שיש לכם עקיצה והיא מגרדת בטירוף?
אתם יודעים שאם תגרדו אתם עלולים להיפצע ולעכב את תהליך ההחלמה של הגוף, אבל לפעמים ממש קשה להתאפק. מי שמצליח להתגבר על הדחף לגרד זוכה לתוצאות יותר מהירות בשטח.
בלקאאוט זה כמו עקיצה במוח. הוא כשלעצמו מהווה טריגר שמגרה את המוח להיכנס ללופ של מחשבות שליליות אוטומטיות כמו "עוד פעם זה קורה לי, אני שוב לא אצליח" ומחשבות בסגנון הזה. הן כמו שמן למדורה והן אלה שמתחזקות את המשך הבלקאאוט והלחץ הגבוה.
אם תצליחו להתאפק וברגע הבלקאאוט פשוט לחכות שהוא יעבור מבלי לחשוב, באופן טבעי המוח יפסיק לשחרר את האנדרנלין שלא מאפשר גישה למידע הגיוני ותוך כמה דקות תוכלו לחזור למצב רגוע יותר. אפשר גם להיעזר ב"מנטרה" שאינה קשורה, כמו: "פיל ורוד ושמח", או "זה תכף עובר".
סיכום
עצם הידיעה שיש לכם איך להתמודד במידה ויקרה לכם מצב מלחיץ מקנה לכם תחושת ביטחון. תרגול המידע הזה על התסריטים והמחשבות השליליות שאתם חווים לפני המבחנים גם יחזק לכם את יכולת ההתמודדות וגם יאפשר לכם עכשיו להיות פחות בלחץ.
כתוצאה מזה הפעולות החיוביות שאתם מבצעים, כמו למידה, שינון, שמירה על בריאות, יבואו לידי ביטוי יותר בקלות. גם זה יוסיף לתחושת הביטחון ולרוגע שלכם.
