הילה, בת 23, רצתה שיהיו לה חברות. היא חשבה שהיא צריכה לשנות משהו בעצמה והחליטה ללכת לקואצ'ר כדי להעלות את הבטחון העצמי שלה.
כחלק מהאימון, הילה התחילה לשנן אמירות חיוביות וזה אכן גרם לה להרגיש טוב יותר עם עצמה:
היא מצאה עבודה חדשה, שם היא גם הכירה חברות חדשות.
הכל זרם טוב במשך כמה חודשים.
אבל אז, אחת מהבנות בעבודה טענה שהילה פלירטטה עם גבר נשוי מהמשרד. הילה בכלל לא הבינה במה מדובר, אבל לפני שהיא בכלל הספיקה לעכל את המצב, השמועה התפשטה במשרד ושאר הבנות מהמשרד הפסיקו לדבר אתה.
הילה לא עמדה בזה והתפטרה מהעבודה. היא הגיעה אליי כשהיא באותו מצב שהיתה בו קודם - ללא חברות ועם בטחון עצמי נמוך.
למה הבטחון העצמי שלנו משתנה?
הרגשת ביטחון היא ההיפך מהרגשת איום: איום שלא יאהבו אותי, שלא מרוצים ממני, שאני לא מספיק מוצלחת או שאני לא בסדר.
אם תחושת הבטחון שלנו תלויה בתגובה של מישהו אחר או בזה שנעמוד בתנאים מסוימים, כמו להיות רזה או להיות חברותית, אז היא משתנה בהתאם לנסיבות החיצוניות.
זה בדיוק מה שקרה להילה.
זה טוב שהיא למדה לראות בעצמה את החיובי, כי היא התחילה להרגיש טוב יותר עם עצמה ולשדר משהו אחר החוצה, שהתבטא בעבודה החדשה ובחברות החדשות שהכירה.
אבל הנסיבות החיצוניות האלה לא ייצרו אצל הילה תחושה של בטחון קבוע, כי היא עדיין היתה תלויה במה שאחרים חושבים עליה כדי להרגיש טוב עם עצמה.
כשהמוח הרגשי שלנו מרגיש איום, הוא מפעיל את מנגנון ההישרדות האוטומטי שאחראי על תגובת ה-"הילחם, קפא או ברח" שלנו. העובדה שמישהי אחרת חושבת שהיא לא בסדר נתפסה ע"י הילה כאיום על תחושת הבטחון העצמי שלה.
הילה הייתה כל כך המומה מהשינוי הפתאומי ביחס של החברות בעבודה כלפיה, עד שהיא אפילו לא ניסתה להסביר את עצמה ולהפריך את השמועות. המוח הרגשי שלה בחר "לברוח" ולעזוב את העבודה.
הקשר בין חשיבה חיובית לבטחון עצמי
תירגול חשיבה חיובית הוא כלי שעוזר להעלות את הבטחון העצמי, אבל הוא לא משנה את האופן שבו המוח שלנו מפרש את מה שקורה במציאות כאיום רגשי.
במקרה של הילה, ברגע שהמצב במשרד גרם לה לתחושת איום רגשי והוריד את הבטחון העצמי שלה, משפטי החשיבה החיובית יכלו לעזור לה להוריד לחץ בטווח הקצר כתגובה למצב שנוצר, אבל הן לא ימנעו מהביטחון העצמי שלה לרדת שוב בפעם הבאה שמישהו יחשוב שהיא לא בסדר. למעשה, הפחד שאותה הרגשה תחזור על עצמה הוא זה שגרם לה לעזוב את מקום העבודה שלה.
אם אתם מנסים לעבוד על הבטחון העצמי שלכם או כל נושא אחר בעזרת משפטי חשיבה חיובית, תשימו לב לרגשות ולמחשבות שעולות לכם כשאתם אומרים את המשפטים - אם הם גורמים להתנגדות, חוסר אונים, כעס או רגש שלילי אחר, סימן שהמוח הרגשי שלכם חווה את המשפט כשלילי, גם אם הוא מנוסח בצורה הכי חיובית.
אם למשל משפט כמו "אני הכי מוצלח/ת בעולם ויש לי המון חברים" גורם לכם לתחושה שלילית, זה סימן מהמוח שלכם שיש לו זיכרון או מידע שסותר את המשפט הזה, ולכן בכל פעם שתחזרו על משפט כזה, ההתנגדות שלכם לא תרד, אלא אפילו תעלה, ובסופו של דבר תגביר את רמת הלחץ הנפשי שלכם.
בשלב ראשון, בגלל שאתם מכירים את עצמכם הכי טוב, תנסו להחליף משפט שגורם להתנגדות במשפט שאתם יותר מתחברים אליו, כזה שלא גורם לתחושה שלילית. לאחר מכן, תנסו להבין את מקור ההתנגדות.
תחושת הבטחון העצמי של הילה היתה תלויה במה שהסביבה חושבת עליה. כשהדעה שלנו על עצמינו תלויה במישהו חיצוני, כך גם תחושת הבטחון שלנו תהיה תלויה במישהו אחר ולא בנו.
בליווי של הילה התרכזנו בבניית תחושת בטחון עצמי פנימית שמבוססת על הרצונות והתפיסות שלה, וזיהוי דפוסי החשיבה שגרמו לה להתערער מביקורת חיצונית. שינוי צורת החשיבה של הילה יעזור לה להגיב למצבים דומים בצורה מודעת ולא כתגובה אוטומטית של המוח הרגשי, ולכן מצבים כאלה ייצרו אצלה פחות לחץ וישפיעו על הבטחון העצמי שלה.
