למה זה חשוב להגדיר איזה בן זוג את רוצה?

הכל בגלל התנהלות המוח הרגשי.

הגדרת הרצון משפיעה הן על ההתנהלות של המוח בתוך עצמו וכתוצאה מכך על התקשורת בינו לבין העולם החיצון.

למוח הרגשי יש נטייה להתמקד בשלילי כדי להגן עלייך מפניו.

כלומר- אם את חוששת מגבר שתלטן המוח שלך ייחפש סימנים

להתנהגות שתלטנית. אם את לא רוצה בן זוג הססן המוח שלך ייתפס על כל דבר שיתפרש אצלו לחוסר החלטיות.

כשהמוח הזה לוקח פיקוד הוא גורם לך לחפש את מה שלא מוצא חן בעינייך, את מה שאת לא אוהבת ואת מה שעלול להוות בעיה.

במצב כזה יותר קשה לשים לב כשמישהו כן מתאים לך, כי את עסוקה בלמצוא את מה שלא מוצא חן בעינייך על מנת להימנע ממנו.

תכל'ס, כולנו או רובנו, רוצים את אותו הדבר: חיבור, התלהבות, כימיה, התרגשות, התאהבות וכמובן שזה יהיה הדדי. אם זה יקרה, הפרמטרים האחרים כמו מצב כלכלי או הרקע המשפחתי או תחומי העניין שלו יהיו פחות חשובים.

אבל... המוח הרגשי שלנו לא מדבר במונחים של רגשות. הוא מחפש שליטה ולכן תמיד מנסה להכין תוכנית, מתוך הנחה שהוא יודע הכי טוב. בכל זאת, תפקידו להגן עלייך.

אז, אם הוא כבר עסוק בלהגדיר- עדיף שיתמקד בחיובי. ברירת המחדל שלו תהיה להגדיר מה את לא רוצה. אם את לא מתערבת, אז למעשה הצד השלילי של המוח הרגשי יהיה אקטיבי יותר.

כשאת מגדירה מה את רוצה את מפעילה את הקוטב החיובי של המוח, וזה משפיע הן על מה שאת קולטת מהסביבה והן על מה שאת משדרת.

המוח הרגשי אחראי גם על התקשורת עם העולם החיצון. דמייני לרגע שאת עומדת מחוץ למוח שלך. את שומעת: אני רוצה להתאהב. אני לא רוצה מישהו מעצבן, תלותי, חולני, ביישן,שתלטן, חסר אמביציה, שאפתן מדי, מכוער מדי, יפה מדי..

סביר להניח שתרצי לשאול: "מה את כן רוצה?"

כשהלב רוצה אהבה והמוח מתמקד במה שלא אהוב עלייך נוצרת דואליות פנימית וערפול לגבי מה שאת משדרת. הדואליות הפנימית תגרום לך לאיבוד אנרגיה ומצב רוח רע. הערפול יגרום לך לא לתקשר נכון עם הסביבה: לא לקלוט ולראות את מה שמתאים לך ואולי אפילו לא להיות בסביבה של זה בכלל.

ההגדרות נועדו לבנות את הגבולות הנכונים עבורך. אלה שיקדמו אותך ויתמכו ברצון שלך ובעיקר ימנעו מהמוח הזה להסתכל על מה שאת לא רוצה, לא אוהבת, לא מעוניינת, לא מאמינה ולא יכולה לסבול יותר.

חוץ מהמוח הזה יש לנו עוד מוח- המוח ההגיוני ויש לנו גם את המערכת הנפשית. למערכת הנפשית יש נקודת מבט רחבה יותר משל המוח והתוכניות שלה לגמרי תומכות ברצון של הלב. המערכת הנפשית דווקא כן מדברת בשפה של רגשות. כך היא מכוונת אותך.

הקשבה למה שאת מרגישה מכוונת אותך לשים לב מה את חושבת. הרגשה שלילית אומרת שהמחשבות שרצות לך בראש לא נכונות עבורך .

המוח ההגיוני מתפקד כמרכז הבקרה- הוא החלק המודע אשר שם לב למה שאת מרגישה ולמה שאת חושבת ומשתף פעולה עם המערכת הנפשית.

תני ללב להוביל את התוכנית הגדולה ולמוח להתאים את עצמו אליה.