איך יוצרים סדקים במחסומים המנטליים?

מחסומים מנטליים נוצרים בעקבות התקבעות מחשבתית,

לרוב לא ממש מודעת. הם תוצר של חשיבה מהמוח הרגשי.

הגיון מאפשר בחינה של הדברים באופן אובייקטיבי,

בהתייחס לעובדות בלבד.

כך אנחנו יכולים לראות שהמחשבות הקבועות שרצות לנו בראש כאילו הן עובדות גמורות, הן למעשה המצאה מוחלטת. באמצעות ההגיון והעובדות אפשר ליצור סדקים בחשיבה האוטומטית.

חלק מן המחסומים הם תוצאה של פוקוס על חשיבה שלילית ולאו דווקא בגלל שהתפיסה היא שלילית. התמקדות במה שלא מתאים או לא רצוי במקום במה שכן.

יש כמובן גם דפוסים כל כך אוטומטיים המופעלים רגשית באופן מהיר ביותר. במקרים אלו, להגיון בדרך כלל קשה לחדור, כי אין עבורו מקום. בכל זאת, באמצעות התייחסות לעובדות מתוך בקרה, אפשר למוסס חומות רבות.

דפוסי חשיבה על בני המין השני:

הוא הגיע אלי כי הוא רוצה זוגיות. כך הוא הגדיר את המצב: "כל הנשים נמשכות לגברים בעלי ביטחון עצמי ולי אין ביטחון עצמי, אז אף אחת לא נמשכת אליי". יופי של היקש, המתעלם לחלוטין מהעובדה שלא יכול להיות שכל הנשים נמשכות לאותו דבר ובוודאי לא הוא יודע ומחליט עבור מישהי אחרת למה היא נמשכת .

הוא פעל תחת ההנחה הזו כל כך הרבה זמן. תמיד ניסה להביא את עצמו למצב של ביטחון עצמי גבוה, או לפחות ללמוד לזייף את זה כדי שמישהי תימשך אליו. הוא למד שפת גוף, הלך לסדנאות. שום דבר לא השתנה. אני בכלל לא התייחסתי לביטחון העצמי שלו, אלא למיגבלה שהוא שם על עצמו מבלי לדעת. אמרתי לו: "מי אתה שתחליט עבורנו, הנשים, למה אנחנו נמשכות? אולי אין לך ביטחון, אבל אתה לא תחליט עבור מישהי אחרת מה היא רוצה."

הוא הופתע. הוא סיפר שמאז כל פעם שעולה המחשבה שאף אחת לא תימשך אליו, עולה גם הקול שאומר לו שהוא לא יודע למה היא נמשכת. זמן קצר אחרי כן הוא התחיל לצאת לדייטים. המגבלה שהשאירה אותו תמיד מחוץ למשחק נשברה.

היא הגיעה אליי ואמרה: "כל הגברים רוצים רק לזיין". מעולה, עניתי לה. או שאת מעדיפה להכיר מישהו שלא נמשך אלייך? ובקשר ל'רק', זו לא החלטה שלך ובטח לא משהו שאת יודעת. את רוצה לשכב עם מישהו- תשכבי. את לא רוצה- אל תשכבי איתו. את מחליטה מתי לך מתאים. מה שהצד השני רוצה זו לא הבעיה שלך.

משפטים שמתחילים ב: "כל, תמיד, אף פעם, לעולם, הכל, כולם, אף אחד " עושים הכללות מיותרות ומוטעות. תשנו את מילת ההכללה למילה מדוייקת לכם יותר, כמו: חלק מ.., יש אנשים ש.., מרבית, רוב.

וגם- תתייחסו לתוכן של ההצהרות שרצות לכם בראש. הוא מדוייק? מוחלט? וודאי? מתבסס על עובדות חד משמעיות? מקדם אתכם?

מה אחרים חושבים או עלולים לחשוב עלינו?

"יחשבו שאני שרוטה" הוא אחד המשפטים הפופולריים שמתלווים לחציית גיל מסוים. מעבר לכך שאני יכולה להעיד באופן וודאי שזוגיות ממש לא מהווה תעודת שפיות ( הייתי שרוטה לחלוטין עם זוגיות ), היא גם לא פותרת את השריטות. זה התפקיד שלנו כלפי עצמנו.

המשפט הזה נובע מהתפיסה שהעולם החיצוני מעיד על העולם הפנימי. למרות שזה נכון במידת מה, כיוון שחוסר מימוש במציאות בהחלט משקף עכבה כלשהי, זה כל מה שהוא משקף.

החשש שמישהו אחר יחשוב עליי משהו, למעשה נובע מהמקום שזה מה שאני חושבת על עצמי. ביקורת עצמית, ללא קשר לאחרים, מורידה. אנשים אחרים הם רק תרוץ להפעיל את המחשבות האלו שוב.

איך להוריד את המינון של הביקורת? תעלו את המינון של התמיכה בעצמכם. תזכירו לעצמכם מה יש לכם, מה יש בכם, מה ההישגים שלכם, ההתקדמות שלכם. המוח לא יכול לחשוב גם שלילי וגם חיובי בו זמנית. הוא ייאלץ להוריד את המינון. מה גם שכשאני יודעת וזוכרת יותר מידע חיובי על עצמי, המידע השלילי פחות מפיל, כי הוא מרגיש כמו טיפה מרה בים של מים מתוקים.

מוזמנים להיכנס ולקרוא את מה אחרים חושבים עלינו.

ועוד משהו קטן - אין שום תכונה, פנימית או חיצונית, שמונעת זוגיות. התפיסה שהיא מונעת זה המקור לבעיה. משיכה למישהו אחר מתרחשת בשבריר שניה, הרבה לפני שהמוח בכלל יכול להבין למה ובטח לפני שאנחנו יכולים לדעת מי האדם הזה ומה תכונותיו.

מה עוצר אתכם?

היא באה כי כבר 7 שנים לא היתה לה זוגיות. נמאס לה. " אין לי איפה לפגוש מישהו. בעבודה שלי יש רק גייז. אני עובדת מלא. אני שונאת בליינדייטים. שונאת את זה. לא פגשתי אף אחד נורמלי דרך האפליקציות. אין לי איפה ומתי להכיר מישהו".

וואלה. קבעה עובדה.

עבור כל מטופל אני בודקת איפה אפשר ליצור סדק בעובדות. במקרה שלה השנאה שהיא פיתחה לדייטים ואפליקציות היתה כל כך תהומית. היא גם היתה כל כך נעולה שזו האופציה היחידה שיש לה. זה לקח זמן. בזמן הזה היא למדה איך להחזיר לעצמה את האנרגיה ולהתרחק קצת ממחשבות על זוגיות. הקצת הזה איפשר לי להכניס לה את הידיעה שקיים סיכוי, אפילו קלוש, אבל קיים סיכוי שהיא תפגוש מישהו באופן ספונטני. זה עלול לקרות. היא לא יכולה להגיד לי באופן מוחלט שאין שום סיכוי בעולם שזה יקרה. זה כבר קרה בעבר לאנשים אחרים. אפילו לכאלה שהיא מכירה.

אחרי שבועיים! זה קרה. הרצון לזוגיות היה כל כך חזק, אבל נעול מאחורי מוח שמנסה לשלוט בכל דבר ולתכנן איך דברים יקרו. ברגע שנפתח צוהר לאפשרות שלא המוח יכול לתכנן, הרצון מצא את דרכו.

מה שאתם מספרים לעצמכם שעוצר אתכם זה רק סיפור. תשכתבו אותו במידה כזאת שהוא ייראה לכם בעל סיכוי, אפילו קלוש, להתקיים. לא כדאי ללכת על פנטזיה. לא בגלל שהיא לא יכולה להתגשם, אלא בגלל שלמוח יהיה קשה לקבל את האפשרות לכך וזה ישאיר אתכם באותה נקודה. כלומר- הפנטזיה יכולה להוביל לדואליות ולוויכוחים פנימיים שמרוקנים את האנרגיה. תיצרו לכם סיפור שונה שלא מעורר ויכוח.

בשביל לעבוד על המוח צריך לעבוד עם המוח ומגבלותיו.

מה אתם חושבים על עצמכם?

"אין לי נסיון בזוגיות", היא אומרת לי. ואני לא ידעתי שצריך נסיון בשביל להתקבל...

זה לא חוסר הנסיון, אלא התפיסה שלה שחוסר הנסיון מעיד עליה משהו. האמת שזה נכון. במקרה שלה, חוסר הנסיון נובע מכך שבגיל צעיר יחסית היא התחילה בעבודה פנימית בגלל חרדה חברתית. כולם נראו לה יותר מוצלחים וחכמים ממנה. אם היא היתה פוגשת מישהו במצב הזה, היא היתה הופכת לסמרטוט ריצפה בזוגיות שלה. במקום זה היא ניצלה את זמנה לשנות את התפיסה העצמית שלה, להפוך למישהי בטוחה בחוכמתה, בדעותיה, עם הרבה מאוד חברים. עכשיו יש לה מקום לזוגיות שונה.

בראייה שלי היא חסכה לעצמה הרבה עוגמת נפש ודילגה על מערכות יחסים מתסכלות ודימוי עצמי נמוך.

כפי שכתבתי בנושא מחשבות על אחרים, למעשה כל המחשבות הן על עצמכם.

הקפידו להתמקד בחיובי ובעובדות. לא לנסות לשכנע את עצמכם במה שהייתם רוצים להיות או להרגיש. למשל: אם אתה חסר ביטחון עצמי אל תגיד לעצמך שיש לך ביטחון עצמי. אם את חושבת שלא רואים אותך, אל תגידי לעצמך שאת מסמר הערב. זה יוצר דואליות פנימית, שהיא אחד הגורמים המרוקנים ביותר שיש. תעזבו את הנושאים האלו לגמרי והתמקדו בנושאים אחרים חיוביים.

החשיבות של פעולה זו היא בנטרול השלילי. בתוך זה נוצר המקום לבניית החיובי ולהרגשה חיובית כלפי עצמך.

ושוב אני מדגישה- אין שום תכונה, פנימית או חיצונית, שמונעת זוגיות. התפיסה שהיא מונעת זה המקור לבעיה.

מה לקחתם מהבית?

הבית שבו גדלנו הוא המקור העיקרי של הדפוסים. המידע שאנחנו קולטים בילדות הוא בהתאמה לתפיסת עולם סובייקטיבית שאיתה נולדנו. לכן לא כל האחים יוצאים עם אותם זכרונות ועם אותן תפיסות.

בבית אנו מקבלים מידע שלילי וחיובי. בגלל שיש לנו מערכת הגנה, אנחנו מתמקדים בזכרונות או מידע שלילי על מנת להימנע ממנו.

בדרך כלל דפוסים מהבית דורשים עבודה יותר מעמיקה . ההבנה של דפוסים אלה מכוונת אותנו לדעת מה מנהל אותנו באופן אוטומטי והיכן יש צורך ליצור שינוי.

אתם מוזמנים לקרוא את הפוסטים : מידע מהילדות המשפיע על הזוגיות – ביקורת, מידע מהילדות המשפיע על הזוגיות – תאהבי פחות.

מה לקחתם מנסיונכם האישי? מה התפיסות שלכם לגבי זוגיות?

היא באה אחרי גירושים. הם היו חברים במשך 6 שנים. הכל היה טוב. חצי שנה אחרי שהתחתנו כבר התגרשו. המסקנה שלה היתה שלא כדאי לפתוח את הלב. היא רוצה לפגוש מישהו שיאהב אותה, אבל היא תישאר על המשמר.

העניין הוא שאם מישהו יאהב אותה למרות שהיא לא אוהבת אותו, מה זה מעיד עליו? למה הוא מוכן להיות במקום כזה? בכזה בן זוג היא מעוניינת? האם יהיה לה נעים לשמור על ריחוק? איזו מערכת יחסים זו תהיה? לקשר כזה היא מכוונת?

זו לא מסקנה נכונה, כי במקום ליצור התפתחות לכיוון הרצון שלה, היא יוצרת מעצור. זה לא שהיא לא רוצה להתאהב. היא רוצה להרגיש בטוחה. לא לחיות בפחד מפני הפתעות במערכת היחסים.

שימו לב למה שאתם לוקחים. אם זה מצמצם אתכם או מחדד את מה שאתם רוצים.

מסקנות שגורמות לכם להיות זהירים יותר,חוששים יותר, מצומצמים יותר, מקבעות דפוסים ומובילות לקשר אחר ממה שאתם רוצים בליבכם.

אותו הדבר לגבי התפיסות שלכם. אם תחשבו שזוגיות זה משהו חונק לא יבוא לכם עליה. זה בעיקר ייצור אצלכם חיפוש מתמיד אחרי התנהגות חונקת אצל הצד השני.

לסיכום-

דפוס מעכב גורם לתחושה שלילית. סדק בדפוס יביא לסוג של הקלה או קצת יותר אוויר. לפעמים הוא יכול להיות ניטרלי בהתחלה. הוא תמיד יגרום לתחושה יותר טובה מהמחשבה הדפוסית. הרגשות שלכם הם מערכת הניווט המדוייקת ביותר עבורכם. השתמשו בה.

תחזרו לרשימה שהכנתם ותשנו את השלילי בה למשהו אחר, ניטרלי או חיובי.