בריאות טובה היא אחת הברכות השכיחות ביותר. חשוב לנו להיות בריאים. מה מקורן של מחלות? האם הן צצות כגזירת גורל, או שיש להן גורם? מדוע ישנן מחלות שהרפואה המודרנית אינה יכולה לרפא? איך חלק מן האנשים בריאים יותר ואחרים פחות? כיצד ניתן להבטיח בריאות טובה?
תורת הניאו-הומנולוגיה מסבירה את הקשר בין רמת החשמל במוח לבריאות הפיזית. המוח אחראי על תפקודים רבים, ביניהם פעילות המערכות הפנימיות בגוף: המערכת החיסונית, מערכת כלי הדם, המערכת ההורמונלית ועוד. על מנת שלמוח תהיה מספיק אנרגיה לביצוע תפקידיו עליו לעבוד על רמת חשמל גבוהה. רמת החשמל במוח נקבעת לפי התנועה של מעגלים חשמליים שנוצרים על ידי המחשבות שלנו. כאשר נסגר מעגל חשמלי אנו חווים סיפוק והמוח נותן הוראה לשחרור הורמונים וכימיקלים מסוימים. כאשר אותן מחשבות, לרוב שליליות, חוזרות על עצמן אנו חווים אי שקט, דאגה וחוסר סיפוק, והמוח משחרר כימיקלים והורמונים בהתאם. חוסר בסגירת מעגלים חשמליים במוח מוריד את רמת החשמל והאנרגיה, ולמוח חסר כוח על מנת לבצע את תפקידיו בהתאם. הפעילות במוחנו משפיעה על הבריאות הפיזית שלנו. הרגשות שלנו הן שיקוף פיזי של הפעילות המוחית – תפיסת העולם ודפוסי חשיבה.
ד"ר ריצ'רד ג' דייוודסון- מרצה ומנהל המעבדה הרגשית לנוירולוגיה רגשית באונ' ויסקונסין, מדיסון.
" האונות הקדמיות, האמיגדלה וההיפוקמפוס קשורים קשר הדוק ביותר לגוף – בעיקר למערכת החיסונית; למערכת האנדוקרינית, שמווסתת את הפקת ההורמונים; למערכת העצבים האוטונומית, שמווסתת את קצב פעימות הלב, לחץ הדם וכן הלאה. כאן אנחנו יכולים למצוא מספר רמזים ליכולתה של התודעה להשפיע על הגוף, וכך אנחנו יכולים להבין את השפעת הרגשות לא רק על בריאותנו הנפשית, אלא גם על בריאותנו הגופנית". (רגשות הרסניים מאת ד"ר דניאל גולמן, עמ' 254 ).
"אחד ההבדלים החשובים ביותר שחקרנו נוגע למה שכינינו 'תפקוד ההתאוששות'. הכוונה היא לכמות הזמן שלוקח לאנשים לחזור למצב שליו בסיסי, קו הבסיס, אחרי שהתעורר בהם רגש.... אלה שחוזרים במהירות לקו הבסיס מגלים פחות פעילות באמיגדלה, והפעילות הזו נמשכת אצלם זמן קצר יותר. אצל אותם אנשים התגלתה פעילות רבה באונה הקדמית השמאלית – האזור הקשור קשר חשוב לרגשות חיוביים....אנשים שמתאוששים מהר יותר, מתפקדים טוב יותר ברמות מסוימות של המערכת החיסונית שלהם, כלומר בריאותם עשויה להיות טובה יותר. לדוגמה, התגלו אצלם רמות גבוהות יותר של פעילות החומרים הטבעיים שהורגים תאים – המגננה העיקרית שבה משתמשת המערכת החיסונית כדי להילחם באנטיגנים שחודרים לגוף, החל מתאים סרטניים וחלה בשפעת.” (רגשות הרסניים/ ד"ר דניאל גולמן, עמ' 259-260 ).
במחקר על קבוצת עובדים בתעשיית הביו-טכנולוגיה בדק דייווידסון את השפעת המדיטציה על המוח, הלחץ הנפשי וחוזק המערכת החיסונית. העובדים חולקו ל-2 קבוצות, כאשר אחת תרגלה מדיטציה במשך 10 שבועות. בסיום התקופה כולם קיבלו חיסון נגד שפעת. מנהל החברה אישר לעובדים ימי חופש בתשלום לצורך הסדנה. תוצאות המחקר מפי דייווידסון: “הנבדקים שהשתתפו בקורס המדיטציה דיווחו על ירידה ברמת הלחץ הנפשי שלהם. רמת הרגשות השליליים שלהם ירדה ורמת הרגשות החיוביים עלתה בהשוואה לאנשי הקבוצה השניה. ציפינו לתוצאות האלה, ומכיוון שתוצאות דומות התקבלו גם במחקרים אחרים, לא היתה כאן הפתעה. אולם אנחנו התעניינו במיוחד לדעת אם פעילות המוח השתנתה כפי שצפינו. כאשר מדדנו את פעילות המוח של כל המשתתפים בין יולי לספטמבר, לפני שחילקנו אותם לשתי קבוצות, לא התגלו כל הבדלים סטטיסטיים בנתוני ה-EEG על רמת הפעילות באונה השמאלית הקדמית, הקשורה לרגשות לחיוביים. אולם כאשר ערכנו את הבדיקה השלישית שלנו, ארבעה חודשים אחרי תום הסדנה הראשונה, התגלתה עלייה משמעותית ברמת הפעילות השמאלית אצל חברי הקבוצה שתרגלו מדיטציה ביחס למדידה הראשונה שלהם, לפני הקורס....הממצא הבא הוא המלהיב ביותר, משום שהוא כל כך משונה. מעולם לא נמצאה תופעה דומה. גילינו שהתגובה החיסונית אצל חברי קבוצת המדיטציה היתה חזקה יותר מאשר אצל אנשי קבוצת הבקרה, כלומר – מערכת חיסונית מחוזקת. יש לנו כאן את ההפך מהשפעת הלחץ על המערכת החיסונית, והתוצאות מראות שמדיטציה יכולה לשפר את יעילות החיסון בצורה ניכרת. מחקרים נוספים הראו סבירות נמוכה ללקות בשפעת במקרה של היחשפות לנגיף.” (רגשות הרסניים מאת ד"ר דניאל גולמן, עמ' 429-433 )
מתיה ריקאר – ד"ר בגנטיקה תאית, סופר. נזיר בודהיסטי, מתורגמן לצרפתית עבור הדאלאי לאמה.
"במחקר שנערך על קבוצות ילדים מבנגלדש שהתאוששו מטראומה בעקבות אסון, נמצא הבדל משמעותי בין ילדים מקהילות בודהיסטיות לבין כל האחרים. ילדים מקהילות בודהיסטיות התאוששו מהר יותר וסבלו הרבה פחות מהשפעות הטראומה מאשר ילדים שבאו מרקע תרבותי אחר... המחקר שנערך בבנגלדש מצא שגישה חומלת קשורה קשר ישיר ליכולת התאוששות ממצבי לחץ וטראומה.” (רגשות הרסניים מאת ד"ר דניאל גולמן, עמ' 284).
