הקשר בין גלגולים קודמים לתפיסת המציאות

דור(שם בדוי) גדל במשפחה נורמטיבית. אין מריבות בבית. אין צעקות. שני הורים. 3 ילדים. מצב כלכלי יציב. קשר טוב עם המשפחה המורחבת. במהלך הטיפול עלו שני גלגולים הקשורים למשפחה. כאשר מעלים זכרון מגלגול קודם לא מכוונים לנושא מסוים, אלא יוצאים מתוך הרגשה שלילית הקיימת בגוף ועוקבים אחרי הסיפור שמופיע. לתהליך הזה קוראים ריגרשן (ריגרסיה).

בריגרשן הראשון דור ראה ילד המתגורר בדירה בעיר יחד עם הוריו ואחיו הקטן. כשהיה בן 10 עבר יחד עם אמו ואחיו להתגורר עם הסבים מצד האם. האבא נעלם.

הם עברו לגור באזור חקלאי, בבית מבודד הנמצא בין שדות. החיים שם היו נינוחים ומשעממים. הוא בילה הרבה לבדו, עבד עם סבא שלו בחקלאות. כשהתבגר החליט לעבור לעיר, שם בנה לו חיים חדשים והקים משפחה משלו, אך הוא ניתק את הקשר עם המשפחה הגרעינית שלו – "החליט להעלם לכולם".

הוא חי חיים ארוכים ונפטר בשיבה טובה, מרוצה ממשפחתו החדשה.

בריגרשן השני דור ראה נער בן 15 המתגורר עם אביו בבית. האבא נהג לצעוק עליו והנחמה היחידה שהיתה לאותו נער היה חתול שאימץ ברחוב המקביל. הוא ראה את האבא צועק וסוטר לנער בגלל החתול. הנער יצא בוכה מהבית ורץ החוצה לכיוון היער. תוך כדי הוא אמר לעצמו " אין לי לאן לחזור".

הוא ברח ליער והצליח לשרוד שם כשנה, במהלכה איבד ממשקלו והיה עצוב ובודד. כעבור שנה מצאה אותו אישה ואספה אותו לביתה. הוא נשאר לגור איתה. מעולם לא התאושש. נשאר מסוגר ונהג להסתיר את עצמו תחת גלימה. הוא נשאר לגור שם גם לאחר שהיא עזבה לחיות עם בן זוגה. כל חייו היה בודד ובדיכאון וכך גם נפטר. הזיכרון החיובי היחידי שהיה לו הוא אותו חתול יושב בזרועותיו.

שני הגלגולים מספרים על קושי מול האבא ועל ניתוק הקשר מהמשפחה.

דור לא הגיע לטיפול על מנת לטפל בקשר עם הוריו, אך בעקבות הגלגולים סיפר שמעולם לא הרגיש בנוח בבית, רק בחדר שלו. תמיד מרגיש מבוכה ליד הוריו, בעיקר ליד אביו. הוא לא משתף אותם בחייו הפרטיים, לא במה שהוא מרגיש ולא במה שהוא עושה. הוא רוצה, אך לא מצליח לדבר.

על אמא שלו סיפר שהיא תמיד דאגה לו . כשעבר חרם בכיתה ה' היא התערבה וסידרה את העניינים, אך מאז התקרית הפך למסוגר והפסיק לשתף אותה. עם אבא שלו הוא מדבר יותר על עניינים "של בנים" כמו כדורגל ומכוניות. אמא שלו עושה הכל בבית. היא הלב של הבית. אבא שלו אדיש, שקט, מופנם. כך הוא תיאר אותם.

באחד הטיפולים דור הגיע נסער במקצת. אמא שלו גילתה שהוא מוציא כסף אבל היא לא יודעת לאיזה צורך. דור לא שיתף אותה שהוא בטיפול. היא נכנסה לסרט וחשבה שהוא נשאב להימורים. הוא בכלל לא מבין מאיפה בא לה הרעיון. ביקשתי ממנו לספר לי על הילדות של הוריו.

כאשר אמא שלו היתה בת 16 אביה נפטר באופן מפתיע. המשפחה עברה טלטלה קשה מבחינה רגשית וכלכלית. כמה שנים לאחר מכן אחיה נפטר במפתיע.

אמא שלו חיה תחת איום מתמיד שמשהו רע עלול לקרות בכל רגע. מתוך כך, כאשר אין לה מידע היא מייצרת את התסריטים הגרועים ביותר שעולים בדעתה. ככל שדור ממעט לשתף היא דואגת יותר. תמיד הרגיש שהיא יותר דואגת בקשר אליו מאשר לאחים שלו. עבורו זה נחווה כאילו היא לא סומכת עליו ושהוא מהווה מקור לצרות ולדאגות. לכן הוא לא משתף אותה.

אבא שלו גדל במשפחה קשת יום, עם אבא אלכוהוליסט שהיה מרביץ לאמא. כאשר דור היה קטן אבא שלו נהג לשתות הרבה, אך ארוע לבבי גרם לו להפחית כמויות באופן משמעותי.

אבא שלו מפחד להפוך להיות אלים ומפחיד, לכן הוא שותק, לא מעיר מעולם ושומר על מרחק רגשי כדי לא לפגוע בילדיו. דור תפס אותו כאדם אדיש.

הזכרונות מהגלגולים הקודמים יצרו אצלו פחד מפני כעסו של אביו, לכן תמיד השתדל להיות ילד טוב ושקט. הרבה לבלות בחדרו. ניסה לא להעיק, לא לבקש עזרה, לא לבוא בטענות. בקיצור – לא להיות קיים. ככל שהרגיש שהוא מהווה מקור לדאגה כך התרחק יותר ויותר.

המידע החדש גרם לדור להבין את הוריו ונקודת המבט שלהם. הוא הפסיק לתרגם את הדאגה של אמא שלו באופן אישי ולהרגיש שהוא לא בסדר. הוא הפסיק לחשוב שאבא שלו אדיש. היום הקשר ביניהם הרבה יותר פתוח. הוא משתף אותם בחייו הפרטיים וזה יצר אצלו הקלה גדולה. סוף סוף דור מרגיש בבית.