• נטע פיש

למה אכפת לנו מה אחרים חושבים עלינו?


אכפת לנו כי אנחנו רוצים לדעת ולהרגיש שמי שאנחנו זה מספיק טוב. בגלל שמלכתחילה מגדלים אותנו באופן כזה שבו אחרים, כמו הורים, משפחה ושאר דמויות בחיינו, אומרים לנו כמה אנחנו טובים או רעים, התרגלנו למצב קבוע שבו מישהו אחר מודיע לנו מי אנחנו.

לא באמת משנה אם הם יודעים על מה הם מדברים או צודקים או שיש להם נקודת מבט שמתאימה גם לנו.

תכל'ס, כמעט כל הילדים מגיבים בהרגשה שלילית אם אומרים להם שהם לא..., או בהרגשה חיובית אם אומרים להם מחמאה.

זה קורה באופן טבעי. לא צריך ללמד ילד להעלב מביקורת או לחייך למשמע שבחים.


מה שלא לימדו את רובנו אף פעם זה לא לתת חשיבות גדולה לדעה של מישהו אחר וכן לתת חשיבות לדעה שלנו. במקום זה שמענו משפטים כמו "יחשבו שאתה תינוק" , "מה יגידו השכנים" , "הילדים בגן יצחקו עלייך", "אסור להשוויץ", " אל תספר כמה אתה מוצלח".

יתרה מכך, גם העבירו ביקורת על מה שאנחנו מרגישים : "מה את נעלבת?" , "אתה לא צריך לכעוס" וכדומה.

אז במשך כל השנים בהם המוח שלנו לומד וסופג מידע על מי אנחנו ואיך צריך להרגיש ולהתנהל, בצירוף דוגמאות חיות בדמות ההורים שלנו, שגם להם אכפת מה חושבים עליהם ואיך הם נתפסים, התרגלנו גם אנחנו.

אם אחרים קובעים לנו מי אנחנו אז כדאי להשקיע בהם, שיחשבו טוב. כדאי לרצות אותם, ללמוד לעשות רושם, לשים דגש על המראה החיצוני ולחיות בציפייה לתגובות.

אפילו למדנו איך לפרש את התגובות: הרמת גבה זה אומר שהיא לא מרוצה, גם עיקום האף או כיווץ הפה. חיוך אומר שכן מרוצים . ויש גם מילים, טון דיבור ושאר מרכיבים.

ההתנהלות הזו שגויה מיסודה שכן היא מלמדת אותנו להשקיע באחרים במקום להשקיע בעצמנו.

כל כך הרבה דורות של אנשים מתנהלים כך, שזה ממש הפך לדפוס התנהלות קולקטיבי.

אפילו נוצרו שיטות מדידה: מי שיש לו כסף, זוגיות, ילדים, גוף רזה ולובש מותגים הוא מוצלח.

המדדים כמובן משתנים לאורך ההסטוריה. פעם גיבור היה מי שהעז לצאת למסע צלב. היום זה מי שיוצא להציל דולפינים או פליטים. (את הדוגמה הזו "השאלתי" מספרו של יובל נח הררי- ההסטוריה של המחר).

אנחנו, כמו רובוטים, מאמצים את המדידות מבלי לבדוק אם הן נכונות לנו. גם אנחנו שותפים לסיפור: מודדים את עצמנו ומודדים אחרים.

נראה לכם הגיוני שמישהו אחר או הסביבה יקבעו לנו כמה אנחנו שווים, אם אנחנו בסדר או לא ומה אנחנו צריכים להשיג?

זה כל כך הזוי ולא הגיוני שהגיע הזמן לשנות את ההתנהלות הזאת. לפתח חשיבה ומדדים עצמאיים.


למה שאחרים חושבים עלינו אין שום השפעה עלינו. רק למה שאנחנו חושבים על עצמנו. מה שאנחנו חושבים על עצמנו משתקף במה שאנחנו מרגישים. אם מה שאחרים חושבים משפיע עלינו הרי שנתנו לדעה שלהם עדיפות על שלנו, או שאנחנו תלויים בהם לאיזה שהוא צורך או מסכימים איתם באיזה שהוא אופן

מוזמנים ליצור קשר:

  • Facebook

כל הזכויות שמורות

לנטע פיש - ניהול תודעה

כתבו לי

שליחה