הוא הגיע אליי בעקבות משבר ובלבול. בחור צעיר, בן 23, שהחל בלימודי הנדסה וכבר בסמסטר הראשון ללימודים התהפך עליו עולמו. הוא לא הצליח לתפקד ולא הבין למה. המשבר בלימודים השפיע גם על תחומים אחרים. אחרי 5 שנים של זוגיות הוא כבר לא היה בטוח שהוא רוצה להמשיך את הקשר.
אחרי כמה פגישות שאלתי אותו מה הוא רוצה להשיג בחיים והוא ענה לי: בית במושב, זוגיות טובה, ילדים, כלבים, חצר עם גדר לבנה ועבודה מעניינת ומכניסה. התשובה נשמעת לכם מוכרת?
כששאלתי למה זה מה שהוא רוצה הוא ענה: "זה לא מה שכולם רוצים?" וכששאלתי: " למה אתה לא רוצה, למשל, לטייל בעולם 15 שנים ולצלם מקומות?" הוא ענה: "הלוואי!".
לא חשבתי שבגיל 23 הוא באמת יידע מה הוא רוצה. רובנו לא באמת יודעים, אבל רציתי להראות לו שהוא פעל על פי תכנית שלא הוא תכנן ואולי היא בכלל לא מתאימה לו. העובדה שהתכנית השתבשה היא לא סימן רע ובטח לא מצביעה על כך שמשהו אצלו לא בסדר. הוא קיבל הזדמנות לבדוק מה הוא כן רוצה או יותר נכון- מה הוא לא רוצה בתור התחלה.
חוסר וודאות ובלבול נתפסים כמשהו שלילי ובגלל זה הרבה פעמים מלווים בהרגשה של קושי. בעיני, הרבה יותר גרוע לחיות את החיים על פי מסלול שמישהו אחר קבע, מבלי לבדוק אם זה המסלול שלי. אם נשכיל להבין שמצב של חוסר ידיעה מאפשר לנו להמציא, אז נוכל להתחיל ליצור משהו חדש בחיינו.
המסע הפנימי של כולנו הוא לגלות מה נכון ומתאים לנו. המידע הזה קיים בתוכנו. כל אחד מאתנו ידע כתינוק להגיב בחיוב לגילויי אהבה ובאופן אחר לפחד ולחץ. יש לנו מערכת הכוונה "בילד אין", אך בנוסף אליה אנו סופגים מידע בכמויות אדירות שחלקו מרגיש לנו טוב' וחלקו פשוט לא נכון בשבילנו.
המוח שלנו מתפזר לכל כך הרבה כיוונים: מה יחשבו עלי, איך זה נראה, אולי אני טועה, איך זה יגרום למישהו אחר להרגיש, אני לא יודעת מספיק וכן הלאה. כל הכיוונים האלה פונים החוצה. הדרך למצוא את הקול המכוון הוא להקשיב פנימה להרגשה שלנו. הרגשה היא המימוש הראשון במציאות למחשבה, לאנרגיה שמאחורי הקלעים. אין דבר כזה הרגשה לא נכונה. נכון שיש רגש שנובע מתת מודע או מתוך התנהלות דפוסית או תפיסה שגויה, אך כל עוד זה מידע שמשפיע לא מומלץ להתעלם ממנו וללכת נגד ההרגשה, אלא למצוא דרך אחרת, נינוחה יותר, להתקדם.
מה שמפריע לנו להיות מי שאנחנו אלה פחדים ומידע שלילי שספגנו בילדות מהסביבה הקרובה ומתפיסות קולקטיביות. זה ברור. אבל בעיקר מה שמפריע לנו זה שאנחנו לא חושבים, לא בודקים, לא מטילים ספק. אם אומרים לנו שצריך זוגיות ומשפחה כדי להיות מאושרים אנחנו לוקחים את זה כעובדה מוגמרת, בדיוק כפי שרבים בטוחים שחייבים ללמוד כדי להצליח, שהצלחה נמדדת קודם כל בחשבון הבנק, שלא ניתן לשלוט בבריאות שלנו או ש"כסף לא גדל על העצים" (מה שנכון עובדתית אבל נוטע את התפיסה שכסף לא בא בקלות). באותה מידה אנחנו לא מטילים ספק גם במידע אישי שספגנו בבית, כמו 'אני לא יודע לעמוד על שלי' או 'אני לא מספיק...'. לא עולה על דעתנו שאולי הוא פשוט לא נכון. הרי הוא סך הכל משקף תפיסה של אדם אחר עלינו ומי אמר שהוא צודק?
לפני שבוע הגיעה אלי לפגישה מישהי שכבר תקופה מסוימת רוצה זוגיות. ואכן, זה קרה והתחיל נפלא. אבל, הבחור עובר תקופה לא קלה עם עצמו. הוא לא מרגיש שהוא במקום מספיק טוב בשבילה. היא מבינה אותו ולא כועסת אבל גם הודיעה לי שהיא לא מתכוונת לחכות לו. "למה לא?" שאלתי אותה. עצם השאלה הפתיע אותה, כי בכלל לא עלה בדעתה ש"לחכות לו" יכולה להיות גם פעולה חיובית. אם הוא מוצא חן בעיניה ומרגיש לה נכון לתת לה ולו הזדמנות, אז למה לא? כי זה נחשב להיות פראיירית? למיטב זיכרוני יעקב אבינו ורחל אמנו חיכו אחד לשני 7 שנים והיו סיפור אהבה גדול. יש כל כך הרבה בלה בלה של תפיסות חברתיות שלא מבוסס על שום עובדה או אמת מוחלטת. היא הרי לא באמת מחכה לו, היא מגבה את מה שהיא מרגישה.
ברגע שתתחילו לגבות את עצמכם, כלומר לפעול בהתאם למה שמרגיש לכם טוב, אז ההרגשה שלכם תשתפר פלאים והאנרגיה תחזור אליכם.
לכל "כלל" שקבעו אנשים יש יוצא מן הכלל. לשמחתי הרבה מאז שאני זוכרת את עצמי היו לי הרבה פעמים ספקות לגבי מה שלימדו אותי, כמו למה למבוגרים מותר להגיד ככה ולילדים אומרים ש"ככה זה לא תשובה", למה אני צריכה לסיים את האוכל מהצלחת כי בקמבודיה מתים מרעב? איך זה יעזור לקמבודים שאני אוכלת יותר מדי? למה אומרים שסיגריות זה מזיק לבריאות כשהזקן הכי שמח ובריא שאני מכירה מעשן שתי קופסאות ליום?
הכללים והחוקים הקבועים ביקום שלנו לא הומצאו על ידי בני אדם. אנחנו לא חייבים לחיות לפי חוקים של אחרים או מוסכמות חברתיות, דעה של אחרים עלינו או אפילו התפיסה של ההורים שלנו עלינו. אנחנו חופשיים לבחור תפיסות אחרות עלינו, על אחרים, על העולם. ואת זה אנחנו עושים לפי הקשבה לרגשות.
חיבור למי שאנחנו באמת מאפשר חיים עם עוגן ממשי, עם מרכז. זה הבסיס להחלטות ולבחירות שלנו לתחומי העניין, האנשים שיהיו בחיינו וגם לתגובות ולמחשבות שלנו. החיבור הזה הוא הדרך למימוש החלומות שלכם.
זה תהליך למידה, אולי אפילו לכל החיים, אך ככל שמתרגלים אותו יותר נתקלים ביותר ויותר ניסים, צירופי מקרים וסינכרוניזציה מדהימה והרגשה של חופש, קלילות וכיף.
