• נטע פיש

מה גרם להצקות בבית הספר להיפסק?

עודכן ב: פבר 18


בקי הגיעה אלי בגיל 15. היא ממש לא רצתה לבוא, אבל ההורים שלה "הכריחו" אותה. סיכמנו שהיא באה אלי כדי להוריד את ההורים מהווריד. גם זו סיבה. ואם היא כבר פה, אולי נוציא מזה משהו.

לקח לה קצת זמן לתת בי אמון ולספר שמציקים לה בבית הספר. היא לא היתה ביישנית ונראה שהיא יכולה להפיל במכות כל אחד. היא כמובן לא נהגה באלימות. ילדה יפה וחכמה. אין סיבה 'הגיונית'. כמו במקרים רבים של הצקות.


אחד הדברים החוזרים על עצמם אצל אנשים שעברו או עוברים דחייה או הצקות בבית הספר הוא שאפשר לראות את זה במפה האסטרולוגית. זה מצביע על כך שאותו אדם הגיע עם מטען של ידע מגלגולים קודמים הקשורים לנושא.

ניקוי גלגולים קודמים מאפשר להוריד את עוצמתה של התגובה הרגשית ושל הפחד. במקרה הזה מפני דחייה.

אחרי שניקינו גלגולים והיא למדה בנוסף לשמור את האנרגיה לעצמה התחיל השינוי. בהתחלה היה לה מצב רוח טוב יותר ואנרגיה גבוהה יותר. הציונים השתפרו. היא ירדה במשקל. הסתדרה יותר טוב עם עצמה.

ואז היא הגיעה לפגישה וסיפרה לי שבנים בכיתה שלה זורקים עליה כדורי נייר בזמן השיעור. "תזרקי עליהם בחזרה" הצעתי לה. היא נראתה מופתעת מעצם הרעיון. עד לאותו יום היא ניסתה להראות להם שהם לא מזיזים לה (להתעלם בעצת ההורים) או שהיתה פונה למורה שתטפל בנושא.

וזה עובד? שאלתי. ברור שלא.

גם זה חוזר על עצמו פעמים רבות. הילד שמציקים לו ממשיך להתנהג באופן מוסרי, לנהוג על פי הכללים של המבוגרים, לחשוב שהוא קורבן של הנסיבות, להפוך את האחרים ל'לא בסדר', לעשות כאילו הוא מתעלם ולפנות למקורות שלא באמת יכולים לעזור.

הסברתי לבקי שלעשות כאילו הם לא מזיזים לה לא עובד, כיוון שהם כן. האנרגיה שהיא משדרת חזקה יותר ממה שנראה על פני השטח.

גם לחזור ולבקש מהמורה שתטפל בהם זה לא עוזר. עובדה. היא פנתה מספיק פעמים. במקום לחכות, להתקרבן או להפוך לקדושה מעונה, הגיע הזמן שתשנה את כללי המשחק. "תהפכי את זה למשחק", הצעתי לה. אם זורקים עלייך תחשבי שזה כמו למסור כדור. תמסרי בחזרה. לא בכעס או בעלבון, אלא בשעשוע.

היא עשתה את זה. ההצקות נפסקו לתמיד.

זו לא באמת הפעולה שעשתה את העבודה. באמצעות הפעולה היא שינתה את הפרשנות למציאות. במקום צוחקים עליי לצוחקים איתי. העבודה שעשינו אשר קדמה לכך איפשרה את שינוי הגישה.

כל הכבוד לבקי.

מוזמנים ליצור קשר:

  • Facebook

כל הזכויות שמורות

לנטע פיש - ניהול תודעה

כתבו לי

שליחה