לנו כהורים יש יכולת השפעה גדולה על ילדינו וטוב שכך. מי יותר מאיתנו רוצה בטובתם?
כשלילדים שלנו מתעוררת בעיה אנחנו לרוב יכולים לעזור.
לילדים יש יתרון עצום כיוון שמוחם בתהליך התפתחות. דפוסי החשיבה שלהם עדיין לא מקובעים ומוחם יותר גמיש מסיבות שונות. כתוצאה מכך הם מצליחים ליצור שינוי הרבה יותר מהר ממבוגרים.
שני הסיפורים הבאים ממחישים איך פגישה אחת יכולה לחולל שינוי משמעותי.
שני המקרים עלו במסגרת ליווי אישי של האימהות.
המקרה הראשון הוא של גוני, בת 13, שהחלה לתלוש שיער.
המקרה השני הוא של ליאן, בת 14.5, שהחלה לפתח הפרעות אכילה.
תולשת שיער בגלל לחץ
רינת, אמא של גוני, קיבלה שיחת טלפון מהמחנכת. היא עדכנה אותה שהם שמו לב שסביב הכיסא של גוני יש מלא שערות בסוף היום והבחינו שהיא תולשת שיער. ביחד עם ההורים הם התייעצו עם גורמים מקצועיים, הבינו שגוני נמצאת בלחץ גבוה והמליצו להורים לשוחח עם גוני וגם לקחת אותה לאבחון. (תלישת שיער נחשבת להפרעה שיש לטפל בה).
רינת שוחחה עם גוני ולמדה ששני נושאים גורמים לגוני להילחץ :הלימודים וריבים עם אבא שלה.
פגישת המיקוד נערכה עם רינת.
בפגישת מיקוד אנחנו מתמקדים בתפיסת המציאות השלילית שמייצרת לחץ.
במקרה של הלימודים, הלחץ נוצר בגלל תפיסה שאומרת: הצלחה בלימודים הכרחית להצלחה בחיים או להרגשה שאני מוצלח. זו תפיסה שמלמדים את רוב הילדים, למרות שהיא לא חוק, היא לא תמיד נכונה ויש מספיק עובדות בשטח שמוכיחות אחרת, החל מסטיב ג'ובס ואינספור דוגמאות אחרות. את התפיסה הזו פשוט לשנות בעזרת דוגמאות, עובדות וניתוק הקשר ה"הכרחי" בין ציונים גבוהים לתחושה של הצלחה.
מול אבא שלה הלחץ נוצר כי הוא רוצה שהיא תתנהל בסדר וזמן מסוימים והיא לא מסכימה, מה שגורר ריבים או וויכוחים. היא לא מוכנה לוותר לו ולא מתאים לה שהוא יושב לה על הוריד. גם האמא מתוסכלת מהריבים ביניהם ומנסה להסביר לאבא להניח לגוני, אך לשווא. זה בכלל לא קשור לגוני, אלא לאדם שעובד על פי לו"ז מסודר וחריגה ממנו מוציאה אותו מאיזון.
הכעס של האבא הוא בעיה שלו. הוא דורש מגוני שתתנהל בצורה מסוימת כדי שהוא לא יתעצבן. גוני לא אחראית על הרגשות של אבא שלה ולא אמורה לפתור אותן, רק להכיר בהן. התגובה של אבא שלה צפויה והרשות נתונה בידי גוני לבחור מתי מתאים לה לעצבן אותו ומתי היא מעדיפה לחסוך לעצמה הערות. הבחירה בהתאם למצב רוחה והכוח בידיים שלה.
ובקשר לתלישת השיער- היא הוחלפה בהרגל אחר כמו לחיצות בכף היד או שרבוט במחברת.
רינת הסבירה לגוני את הדברים. תלישת השיער נפסקה ולאחר חודש השיער כבר כיסה את הקרחות שנוצרו.
מפתחת הפרעות אכילה
במקרה של ליאן פגישת המיקוד הייתה איתה ישירות. ליאן סיפרה שיש לה הפרעות אכילה כבר כמה שבועות. היא ספורטאית בנבחרת ומקפידה על תזונה. בשבועות האחרונים, לרוב בערב, היא נשברת ואוכלת יותר, גם דברים ש"אסור". היא לא מצליחה להשתלט על זה, מה שמוביל למחשבות שליליות על ההשלכות, על מה יגידו המאמנים, מחשבות שליליות על עצמה.
בפגישה הסברתי לליאן על המערכת הגופנית. על כך שבגיל ההתבגרות המוח עובר תהליכים שונים שצורכים הרבה אנרגיה, הגוף מתפתח גם הורמונלית וגם עדיין גדל וגם זה מצריך אנרגיה רבה. היא עוברת תהליך נורמלי. לא סתם אומרים שמתבגרים הם שואבי מקררים ולא סתם חברות שלה אוכלות מלא שוקולד לפני מחזור.
היא קיבלה הסבר שגרם לה להבין שמה שקורה לה הוא טוב- זה סימן להתפתחות וצמיחה. היא שינתה את נקודת המבט על המציאות משלילית "אני לא מצליחה להתאפק/ אני לא בסדר" לנקודת מבט חיובית "הגוף שלי צומח ומתפתח וצריך עוד אנרגיה". בנוסף, היא קיבלה כלים להתמודד עם המחשבות השליליות במידה ויצוצו וטיפים להתנהל מול המאמנים.
הלחץ ירד, היא אוכלת בלי ייסורי מצפון ושומרת על תזונה בריאה. ותודה לאל שהיא חסכה מעצמה "הפרעות אכילה" שכלל לא היו כאלו במציאות, אלה נוצרו בגלל תפיסת מציאות שגויה ושלילית.
מה תפקיד ההורה בתהליך?
הורים הנלחצים בגלל בעיה עם הילד יכולים קודם כל לקבל נקודת מבט המורידה להם את הלחץ. כיום, כשכל שני וחמישי מישהו מציע לקחת את הילד לאבחון כלשהוא, כשאנחנו ממהרים להגדיר בעיות והפרעות, אנחנו מלחיצים את עצמנו.
ההבנה של הקשר בין המוח לגוף ולמצב הנפשי מאפשר להבין מה קורה, מה הגורם ואיך לשנות. ההסבר מועיל גם להורה וגם לילד, מוביל לפיתרון וחוסך סבל מיותר.
