סוף השנה הלועזית מתקרב וכולנו מתחילים לעשות סיכומים - רשימת השירים שהכי אהבנו השנה, דוחות סוף שנה, רשימות מלאי ומבצעים שפשוט אי אפשר לפספס.
מטבע הדברים, תאריכים כאלה גורמים לנו לעשות סיכומים של השנה שחלפה.
אם עוד לא יצא לכם לעשות את זה עד עכשיו, תקחו כמה דקות ותנסו לסכם את השנה שלכם. האם היא היתה מוצלחת או קשה? האם יש דברים טובים שקרו בשנה האחרונה? אלו בעיות לא הצלחתם לפתור?
במה היה לכם יותר קל להיזכר? בבעיות או בהצלחות? מה השפיע יותר וגרם לשנה להיות טובה או קשה?
רובינו נוטים להיזכר יותר מהר בבעיות ובארועים יותר שליליים, ולוקח לנו יותר זמן להיזכר בהישגים והצלחות.
זה לא בגלל שאנחנו "טיפוסים שליליים", אלא בגלל הדרך שבה המוח ממיין את הזכרונות שלו.
זיכרון ממוין
המוח מכיל מאגר עצום של מידע וזכרונות, אבל לא כולם נשלפים בבת אחת. אחת הסיבות העיקריות לכך הוא כי המוח שלנו יודע למיין את כל הנתונים האלה לפי כאלה שאנחנו צריכים כדי להתנהל ביום-יום, החל מאיזה יום היום ועד לרשימת המשימות שיש לנו בעבודה או בבית ולנתונים אחרים שאנחנו פחות צריכים ברמה יומית כמו למשל איך חגגנו את היום ההולדת האחרון שלנו.
אנחנו קמים בבוקר וחושבים על המשימות שיש לנו לעשות, נמצאים בעבודה וחושבים על מה נאכל בצהריים או מתכננים עם מי לדבר בערב, נמצאים בבית ומחפשים מה לראות בטלוויזיה כדי להתנתק ולנוח, מתכוננים לשינה וחושבים על מחר או נזכרים בבעיה שיש לנו.
לכן, כל הנתונים שקשורים למחשבות האלה נשמרים בזיכרון שיותר זמין לנו, והם אלה שנשלפים ממנו יותר מהר, כמעט אוטומטית.
בדומה לכך, אם אנחנו מוטרדים מבעיה מסוימת כמה ימים, המוח שלנו ייזכר קודם כל בבעיה הזאת ולא במשהו חיובי שקורה במקביל.
למלא את המקרר
אז כשאנחנו מנסים לעשות סיכומי שנה, שבוע או חודש, אנחנו בעצם מתמקדים בימים האחרונים או בבעיות האחרונות שהטרידו אותנו הרבה יותר מהר, כי זה המידע שקיים בזיכרון המיידי שלנו.
המוח שלנו הוא כמו מקרר - אנחנו נאכל מה שיש בו כשאנחנו רעבים, אבל אנחנו גם יכולים לבחור מה לשים בו. כשאנחנו ממש רעבים, אנחנו בדרך כלל חוטפים "מה שיש" בלי אולי לבדוק אם מסתתר משהו יותר טעים במדף התחתון או במקפיא.
זה שלא שאין משהו טעים במקרר או שקרו רק דברים שליליים השנה - ההישגים והדברים החיוביים מסתתרים במדפים התחתונים ואנחנו רק צריכים להעביר אותם מקום.
רשימת המטלות הקבועה שלנו מקבלת עדיפות כי היא זאת שגורמת לנו לשרוד ברמה היומיומית - מתי אנחנו צריכים להיות בעבודה כדי לא לאחר, מתי צריך לאסוף את הילדים מהמסגרות, מתי צריך לשלם את החשבונות. לכן, באופן טבעי אנחנו נוטים לשים מחשבות על הישגים ומטלות שכבר עשינו "במדף התחתון".
זה מנגנון מצוין שיכול לשרת אותנו בטווח הקצר, אבל כשאנחנו עושים סיכומים ומתבססים רק על "מה צריך לעשות" או "מה עוד לא עשינו", אנחנו מתבססים על מידע חלקי ושלילי ברובו.
ספירת מלאי חיובית
כדי לאזן את הזיכרון המיידי שלנו, אנחנו צריכים לעשות רענון לזכרונות חיוביים והישגים כדי שגם המידע הזה יהיה נגיש יותר, כך שגם כשאנחנו עושים סיכומי שנה או הערכות מצב אחרות, תהיה לנו תמונה מאוזנת יותר.
אחת הדרכים הפשוטות היא לתת עדיפות גם לדברים שכבר בוצעו - אם אתם מנהלים רשימת מטלות כלשהי, אפילו בראש, תוסיפו משימה אחת שכבר עשיתם על כל משימה שאתם צריכים לעשות. במקום למחוק את מה שכבר השלמתם, תכינו רשימה חדשה של "מה כן בוצע". אתם יכולים לחזור לשתי הרשימות כל שבוע או חודש ואז תוכלו לראות גם מה הספקתם בזמן הזה, ולא רק מה נשאר עוד לעשות.
בנוסף, אחד הכלים הבסיסיים של שיטת הנאו-הומנולוגיה הוא "רשימות האני" - תרגול שעוזר לרענן את הזיכרון ומרגיל את המוח להשתמש במאגר נתונים חיוביים שכבר קיים אצלו. תוכלו למצוא את התרגיל בקורס הבסיס הדיגיטלי שלנו.
