hero banner.png

שיטת הנאו הומנולוגיה

הנאו הומנולוגיה (או הנאו בקצרה) היא שיטה הוליסטית לטיפול עצמי שפותחה ע"י יהודית מילוא בשנות ה-90. השיטה מסבירה את מערכות המידע שפועלות במוח ומשפיעות על הרגשות, הבריאות ורמת האנרגיה שלנו ואיך אפשר להשתמש במנגנוני הפעולה של המוח כדי לסנן ולהקטין את השפעתם של דפוסי חשיבה שליליים על ההרגשה ורמת המתח שלנו.

ההשפעה שלנו על מה שקורה בעולמנו החיצוני מוגבלת: אנחנו לא יכולים לקבוע לאנשים אחרים איך להתנהג ומה להרגיש, אנחנו לא שולטים על מזג האוויר או על השמש שקובעת מתי היום מתחיל. אבל, אנחנו בהחלט יכולים ולמעשה היחידים שבאמת יכולים לקבוע איך נגיב לאירועים שלא בשליטתנו ואיך הם ישפיעו עלינו לאורך זמן.

קווים מנחים

אנחנו המטפלים הטובים ביותר של עצמינו בגלל שאנחנו היחידים שיודעים בצורה הכי מדויקת מה אנחנו מרגישים וחושבים בכל רגע.

כשנבין את אופן הפעולה של המוח ואיך נוצרים הדפוסים הרגשיים האישיים שלנו, יהיו לנו את הכלים ללמד את המוח לייצר דפוסי חשיבה חדשים שמשרתים אותנו ומועילים לנו, לשלוט על רמת המתח שלנו ולנהל את המצבים הרגשיים שלנו.

הבנת אופן הפעולה של המוח לא מחייבת רקע מדעי או פסיכולוגי - אחד היתרונות הבולטים של שיטת הנאו הוא שהמידע שנלמד על המוח הגיוני, ברור ופשוט, וכשאנחנו לומדים אותו, הוא נקלט במוח והופך להיות חלק מהמחשבות שלנו. זה מידע שפותח לנו את העיניים לכוח שיש ברשותנו -  היכולת לדעת ולבחור מה נכון לנו, מה מרגיש לנו טוב, גם ברמת החשיבה.

המוח הרגשי - איך המוח מפעיל אותנו

המוח הרגשי (האמיגדלה) הוא מנגנון הישרדותי שקיבלנו בירושה מאבותינו הקדמונים. המנגנון שירת אותם לזיהוי והתגוננות מסכנות, איתור מזון ומחסה. כשהמוח הרגשי איתר סכנה להישרדות, הוא הפעיל מערכות מתאימות בגוף כמו שינויים בקצב הלב, עליית חום, הפרשת הורמונים, אדרנלין ואת אחד מתסריטי fight, flight, freeze.

תפקיד חשוב נוסף של המוח הרגשי הוא יצירת רגשות או זכרונות רגשיים כדי לאסוף מאגר מידע שיאפשר לו לדעת מה מסוכן כדי שיוכל להתגונן מפניו בהמשך החיים. זיכרון רגשי הוא מה שנוצר כשאנחנו חווים רגשות חזקים כתוצאה מארוע מסוים. הסיבה שאנחנו לא זוכרים כל שניה ממהלך חיינו אלא רק ארועים מסוימים, היא כי הארועים האלה עוררו בנו רגש חזק – שמחה, עצב, פחד, התרגשות.

אז אם למשל אב קדמון שלנו הוכש ע"י נחש, אנחנו נידרך בכל פעם שנראה נחש או משהו שמזכיר נחש. סביר מאוד שאפילו המחשבה על ללטף נחש תעורר בנו גועל או פחד. הענין הוא שזה  קורה בצורה אוטומטית בלי שתהיה לנו שליטה על זה.

איך נוצר לחץ - מוח קדמון בעולם חדש

בעולם המודרני אנחנו לא פוגשים הרבה נחשים, צדים ממוטות או חיים במערה בלי מזגן, אבל אותו מוח קדמון ששירת אותנו לאיתור סכנות וסיפוק הצרכים שלנו (מחסה ומזון) עדיין "מחליט" עבורינו מתי נרגיש טוב ומתי נרגיש רע.

הסכנה היא מקומות בהם חווינו רגשות שליליים חזקים – אם למשל חווינו רגשות חזקים של דחייה או שיש לנו עבר של מערכות יחסים לא טובות, סביר שננסה להימנע מיצירת קשרים "כי זוגיות עושה לי רע". אם יצאנו לכמה דייטים שהפעילו אצלינו רגשות שליליים, אנחנו אוטומטית נכנסים ללחץ לקראת עוד דייט מבלי שאפילו נשים לב.

את הצורך בחיפוש מחסה בטוח ומזון להישרדות החליפו הבית והאוטו הגדול וכל מה שמספרים לנו שאנחנו חייבים להשיג בשביל להרגיש טוב וכך אנחנו מוצאים את עצמינו בדירה הממוזגת עם המקרר המלא ומרגישים רע כי אנחנו לא אוכלים עכשיו אננס במלדיביים.

בצורה כזאת, רצף הרגשות והחוויות שלנו במהלך החיים יוצרים דפוסי חשיבה שמופעלים אוטומטית ורגשות שליליים חזקים מפעילים אצלינו את אותן מערכות בגוף שמתעוררות כשאנחנו מזהים סכנה ממשית שמאיימת על ההישרדות שלנו – עליית דופק, איבוד תיאבון והפרשת אדרנלין. אז כשאנחנו מרגישים רע כי עוד לא נסענו לחופשה החלומית או כי אין לנו זוגיות אבל לא באמת נשקפת סכנה ממשית לחיינו בשני המקרים האלה, מה שבעצם קורה הוא שאנחנו נכנסים ללחץ.

לחץ או חרדה הוא אחת מהתופעות הנפוצות ביותר בשנים האחרונות בגלל אורח החיים וההתנהלות שלנו בשגרה. אחד מתוך שלושה אנשים סובל מחרדה במהלך חייו. לחץ ממושך לאורך זמן גורם לבעיות בריאותיות - מחקרים בתחום הרפואה מראים כי -

  • קיים קשר ישיר בין מתח נפשי למצב הבריאותי

  • המתח הוא גורם משמעותי ל-90% מהמחלות

  • הלחץ היומיומי של שגרת החיים משפיע על הבריאות ההרגשה יותר מארועים טראומטיים  או הגנטיקה שלנו.

 

אז איך אפשר לשנות משהו שקורה בצורה אוטומטית או לא מודעת? החדשות הרעות הן שאי אפשר לשנות את מה שקורה במוח הרגשי. החדשות הטובות הן שהחלק של המוח שאחראי על למידה – הנאוקורטקס (או המוח ההגיוני לפי הנאו הומנולוגיה) יכול לעזור.

המוח ההגיוני - איך אנחנו יכולים להפעיל את המוח

שיטת הנאו הומנולוגיה משתמשת בעיקרון גמישות המוח (neuro plasticity). מחקרים בתחום המוח הראו שהמוח ההגיוני גמיש ומשתנה לאורך החיים כשאנחנו לומדים משהו. בחלק הזה של המוח מתרחשים שני תהליכים עיקריים:

  1. כשהמוח לומד מידע חדש – נוצרים במוח חלקיקים חדשים (נוירונים)

  2. החלקיקים מתחברים ביניהם ברשת חיווט של מידע. החיבורים ברשת (סינופסות) הם אלה שאחראים לשלוף מידע שלמדנו במהירות בעת הצורך.

 

כך למשל, כשלמדנו איך לצחצח שיניים או לנהוג, נוצרו נוירונים במוח שמכילים את המידע הרלוונטי. רשת הקשרים מעבירה לנו את המידע הזה במהירות כשאנחנו נכנסים למקלחת או לרכב מבלי שנצטרך להיזכר בכל פעם מחדש איך מחזיקים את המברשת או מה עושים כשהאור ברמזור מתחלף לירוק.

הנאו הומנולוגיה מלמדת את המטופל איך להשתמש בתהליכים האלה כדי לשנות דפוסי חשיבה לא נכונים ולהחליף אותם בצורת חשיבה מועילה.

חיווט מחדש בעזרת הנאו הומנולוגיה - אתה המטפל של עצמך

התפתחות חקר המוח בשנים האחרונות מראה שניתן לחווט מחדש (rewire) את רשת הקשרים במוח שלנו, ושהמוח מתפתח במהלך כל החיים ולא רק עד גיל מסוים. כלומר, ניתן ללמוד דברים חדשים, לשנות הרגלים ולחווט את המוח בכל גיל.

למעשה, עיקרון החיווט מחדש מיושם במוח בהרבה תחומים – כשאנחנו מחליטים על תוכנית אימונים, מאמצים תזונה בריאה, מפסיקים לעשן או אפילו מנסים ללטף נחשים, אנחנו מנסים ליצור קשרים חדשים במוח.

הנאו הומנלוגיה מתייחסת למוח כאל שריר שאם נאמן אותו בעזרת שינוי צורות החשיבה שלנו, הוא יתרגל לחשוב בצורה אחרת וכך נפתח דפוסי חשיבה שמועילים לנו ונלמד איפה אין לנו צורך לייצר לחץ ואיך אנחנו יכולים להרגיש טוב במקום להרגיש רע.

למרות המחקרים המתקדמים ביותר בתחום המוח, גם גדולי המדענים עדיין לא יודעים בדיוק איך המוח עובד, אבל כולנו מבינים מה זה להרגיש טוב ומה זה להרגיש רע ולכל אחד מאיתנו יש הגדרה משלו לרגשות האלה.

לפי הנאו, המטפל הכי טוב שלנו הוא אנחנו עצמינו כי רק אנחנו יודעים באמת מה עושה לנו טוב ומה עושה לנו רע ורק לנו יש גישה 24/7 למה שקורה לנו בראש ובגוף.

מטרת הטיפול בשיטת הנאו הומנולוגיה היא לתת למטופל את המידע והכלים שדרושים לו כדי שיוכל לטפל בעצמו באופן עצמאי, כלומר ללמד את עצמו איך לשלוט על מצבו הרגשי ולהוריד לחץ.

מה השיטה מלמדת?

הטיפול בשיטת הנאו הומנולוגיה שונה מטיפולים בשיטות אחרות בכך שחלק גדול של הטיפול או כולו הוא למעשה העברת מידע וכלים של השיטה למטופל כך שיבין באופן עצמאי איך המוח שלו עובד, יזהה את דפוסי החשיבה שלא משרתים אותו ויפתח דפוסי חשיבה מועילים שיובילו אותו לשיפור ההרגשה והשגת מטרות רצויות. המידע כולל:

  1. אופן הפעולה של המנגנון האוטומטי במוח שמנהל אותנו, ההשפעות שלו על הרגשות והבריאות ואיך אפשר להפסיק את השליטה האוטומטית שלו.

  2. קבלת ידע וכלים לזיהוי המקור שיוצר רגשות שליליים: זיכרונות רגשיים שליליים, מידע לא נכון או תפיסות שגויות לגבי עצמינו או הסביבה.

  3. כלים מעשיים ופשוטים להחלפת דפוסי החשיבה השגויים בדפוסי חשיבה חיוביים במוח ההגיוני כדי לנתב את החשיבה ליציבות רגשית, הורדת לחץ ושיפור הבריאות.

תוצאות העבודה העצמית בשיטת הנאו

תוצאות העבודה בשיטת הניאו הומנולוגיה אינן אקראיות - המטופל לומד להבין למה הוא נתון במצב רגשי כזה או אחר בכל מצב ומקבל כלים לשליטה על מצבו הרגשי ועל ההרגשה הטובה בעזרת המוח, כך שיוכל לקחת אחריות ולתפוס פיקוד על חייו. הבנת הקשרים בין המוח למערכות הגוף והרגשות מאפשרת לנו להתגבר על כל בעיה שנובעת בעיקר מהמחשבות שלנו ובעיקר מלמדת אותנו איך להוריד את רמת המתח ואיך לא לייצר מתח נוסף.

​היכולת להרגיש טוב תלויה רק בנו. לקיחת אחריות לשיפור חיינו היא זכות שהופכת את החיים להרבה יותר מעניינים וטובים. לכולנו יש את היכולות והכשרון לבחור את מסלול חיינו ולפסוע בו.

blue stone cta.png

לחץ? הכול בתוך הראש שלכם

לכולנו יש מנגנון הישרדותי במוח שפעם שירת אותנו להתגונן מפני סכנות, אבל הוא לא מותאם לעידן המודרני. אם לא נבין איך המנגנון הזה פועל, הוא ימשיך לייצר לנו לחץ. 

בעולם שלנו, הסכנות הממשיות מתחלפות בהצפת מידע ורמת הלחץ שהמוח שלנו מייצר גדולה עוד יותר.

במהלך שנותיי כמטפלת בשיטת הנאו הומנלוגיה, הבנתי שכולנו סובלים מלחץ ברמה כזאת או אחרת ושאם אנשים יבינו למה זה קורה, הם יוכלו להוריד אותו בעצמם עוד לפני שיקרה משהו קיצוני שיוביל אותם לטיפול.​

ב-2020 כולנו התמודדנו עם ארוע שאף אחד לא ציפה לו. החיים שלנו השתנו בצורה שלא ציפינו לה והוצפנו במידע מכל הכיוונים על משהו שאף אחד בעולם לא ידע איך לפתור.​

ההבנה הזאת הובילה אותי לפתח תכנים ודרכי לימוד של המידע שיאפשרו לכל אחד ללמוד איך להוריד לחץ באופן עצמאי ללא צורך להגיע לטיפול.​