שיטת הניאו-הומנולוגיה

בעולם המודרני אנחנו לא פוגשים הרבה נחשים, צדים ממוטות או חיים במערה בלי מזגן, אבל אותו מוח קדמון ששירת אותנו לאיתור סכנות וסיפוק הצרכים שלנו (מחסה ומזון) עדיין "מחליט" עבורינו מתי נרגיש טוב ומתי נרגיש רע.

הסכנה היא מקומות בהם חווינו רגשות שליליים חזקים – אם למשל חווינו רגשות חזקים של דחייה או שיש לנו עבר של מערכות יחסים לא טובות, סביר שננסה להימנע מיצירת קשרים "כי זוגיות עושה לי רע". אם יצאנו לכמה דייטים שהפעילו אצלינו רגשות שליליים, אנחנו אוטומטית נכנסים ללחץ לקראת עוד דייט מבלי שאפילו נשים לב.

​

את הצורך בחיפוש מחסה בטוח ומזון להישרדות החליפו הבית והאוטו הגדול וכל מה שמספרים לנו שאנחנו חייבים להשיג בשביל להרגיש טוב וכך אנחנו מוצאים את עצמינו בדירה הממוזגת עם המקרר המלא ומרגישים רע כי אנחנו לא אוכלים עכשיו אננס במלדיביים.

​

בצורה כזאת, רצף הרגשות והחוויות שלנו במהלך החיים יוצרים דפוסי חשיבה שמופעלים אוטומטית ורגשות שליליים חזקים מפעילים אצלינו את אותן מערכות בגוף שמתעוררות כשאנחנו מזהים סכנה ממשית שמאיימת על ההישרדות שלנו – עליית דופק, איבוד תיאבון והפרשת אדרנלין. אז כשאנחנו מרגישים רע כי עוד לא נסענו לחופשה החלומית או כי אין לנו זוגיות אבל לא באמת נשקפת סכנה ממשית לחיינו בשני המקרים האלה, מה שבעצם קורה הוא שאנחנו נכנסים ללחץ.

​

לחץ או חרדה הוא אחת מהתופעות הנפוצות ביותר בשנים האחרונות בגלל אורח החיים וההתנהלות שלנו בשגרה. אחד מתוך שלושה אנשים סובל מחרדה במהלך חייו. לחץ ממושך לאורך זמן גורם לבעיות בריאותיות - מחקרים בתחום הרפואה מראים כי -

• קיים קשר ישיר בין מתח נפשי למצב הבריאותי

• המתח הוא גורם משמעותי ל-90% מהמחלות

• הלחץ היומיומי של שגרת החיים משפיע על הבריאות ההרגשה יותר מארועים טראומטיים  או הגנטיקה שלנו.

 

אז איך אפשר לשנות משהו שקורה בצורה אוטומטית או לא מודעת? החדשות הרעות הן שאי אפשר לשנות את מה שקורה במוח הרגשי. החדשות הטובות הן שהחלק של המוח שאחראי על למידה – הנאוקורטקס (או המוח ההגיוני לפי הניאו-הומנולוגיה) יכול לעזור.