חרדה חברתית

Photo by Daria Shevtsova from Pexels

" כל יום שעת האיסוף של הבן שלי מהגן היא סיוט" סיפרה עינב. "תמיד אני חושבת שאני לא נראית מספיק אופנתית, שהאמהות האחרות צוחקות עלי או מדברות עלי מאחורי הגב. אני בכלל לא מצליחה וגם לא מנסה לפתוח איתן בשיחה. אני רק רוצה ללכת משם כמה שיותר מהר. לפעמים אני בכוונה אוספת אותו מוקדם יותר. כשהוא רוצה להזמין חבר ואני צריכה לפנות לאמא של החבר זה מלחיץ אותי."

זה לא מתחיל ונגמר באיסוף מהגן. זה בכל פעם שהיא חושבת על זה שהיא צריכה לאסוף אותו. בכל פעם שהיא מודאגת שהוא ייצא כמוה, או שהיא תדפוק לו את חיי החברה.

גם בעבודה שלה כמנהלת צוות היא נתקלת בקשיים. לא עם הצוות הישיר שלה, איתו היא כבר עובדת תקופה, אבל בכל סיטואציה בה מעורבים אנשים שאינם שייכים לצוות.

עינב נשואה. יש לה שני ילדים. היא הכי אוהבת להסתגר איתם בבית ולהכין כדורי שוקולד. בלי אף אחד אחר. אפילו ברגעים האלה מתגנבות מחשבות על היום שלמחרת, כשהיא שוב תגיע לאסוף אותו, או על יום ההולדת הקרוב של אחד מהילדים מהגן, או על יום ההולדת של הבן שלה.

חרדה חברתית באה לידי ביטוי בעיקר במצבים בהם מעורבים אנשים זרים או אנשים שאנחנו לא מכירים לעומק. תמיד יש פחד מסיטואציות מביכות, יש קושי אמיתי לנהל שיחות ובוודאי ליזום אותן. יש גם פחד שאחרים יגלו את החרדה ונסיון בלתי פוסק להתנהל כאילו כרגיל. כל ארוע כזה שוחק ומרוקן עוד לפני שהוא מתרחש. בזמן אמת האדם מבלה את רוב זמנו בסריקה של הסובבים אותו, במחשבות על איך הם מתנהגים, כמה הם קלילים, מה להגיד, מה לא להגיד, אם יחשבו שאני טיפשה או מדברת לא לעניין או מחשבות אחרות בסגנון הזה.

לפעמים החרדה נובעת מחווית חרם בילדות או בתיכון. לפעמים זה משהו שתמיד היה שם. ככל שאנו מתבגרים והחיים מפגישים אותנו עם יותר אינטראקציות חברתיות, זה הופך לבעיה שקשה לברוח ממנה.

הגורם לחרדה החברתית הוא לא הארוע שעורר אותה. מה שממשיך לקיים אותה הן אותן מחשבות שלרוב אינן מבוססות על עובדות במציאות, אלא על תסריטים לעתיד ותסריטים על אנשים אחרים, שאלות ללא מענה כמו 'מה הם חושבים עלי?', שיפוטיות וביקורת שהן למעשה מחשבות הנוצרות כתוצאה מפוקוס על מה אני לא אוהב.

כמעט כל האנשים מתעסקים בשאלה מה חושבים עלי. אחד הנושאים שאני מסבירה בפירוט הוא מה אנשים אחרים חושבים עלינו ולמה זה לא קשור אלינו. למשל, אני יכולה להסתכל על מישהו ולחשוב שהוא סנוב. זה לא אומר שזה נכון. למעשה, זה לא משקף שום אמת הקשורה אליו. ייתכן והאדם חביב ואהוב. המחשבה שלי מצביעה רק עלי ועל האופן שבו אני רואה את הדברים. אולי תנועות הגוף שלו או טון הדיבור שלו מעוררים אצלי זכרון מהתנהגות מתנשאת שחוויתי.

ההסבר מאפשר להבין כיצד באמת מתקיימת תקשורת, או חוסר תקשורת, בין אנשים.  הוא מאפשר להבין שהמחשבות שלנו אינן עובדות. הן נובעות מתוך מנגנון הגנה המנסה למנוע מאיתנו לחוות הרגשה מסויימת. במקרה של חרדה חברתית ההרגשה ממנה מנסים להימנע היא לרוב דחייה או השפלה. אותו מנגנון הגנה גורם להימנעות מיצירת תקשורת, לתחושת אי נוחות. אחרי שנים של אותן מחשבות ואותה התנהגות היא מתקבעת והופכת לאוטומטית, עד שבכלל לא מודעים לעובדה שמרבית האנשים אינם רוצים לפגוע בנו. סביר להניח שהאחרים תקועים בסרט שלהם, בחששות שלהם ובבעיות שלהם.

כמו בכל בעיה אחרת, גם בחרדה חברתית הטיפול מתמקד ביצירת תקשורת פנימית חיובית, בלשים פוקוס על מה שטוב לנו, בהטענת מידע הגיוני וחיובי והפעלתו, בהפסקת המחשבות האוטומטיות באמצעות מודעות, התייחסות לעובדות, ניקוי מטענים רגשיים באמצעות ריגרשן ( ניקוי מתת המודע) ומדיטציות.

עינב גם למדה לנהל בצורה נכונה יותר את מה שרץ לה בראש. היא התחילה לסנן תסריטים. השתמשה במידע הגיוני ועשתה מה שהיא אוהבת. היא אפילו הצטרפה לקבוצת ריקודים ולמרבה הפתעה גם נסעה איתם לפסטיבל בחו"ל וממש נהנתה. היא התחילה לבלות ולצאת לעולם והפכה להרבה יותר שמחה. ההרגשה החדשה קרנה ממנה וזה ניכר גם בתקשורת עם אחרים ובהתייחסות שלהם אליה.

לכל אדם כמעט יש פחד ממשהו: פחד מעוני, ממחלות, מכישלון או הצלחה, מלפגוע או להיפגע. כל אחד חושב שהבעיה שלו היא הכי קשה רגשית. האמת היא שכל הבעיות נוצרות ממנגנון פעולה אוטומטי של המוח הרגשי, הרוצה להגן עלינו ועל הדרך גורם לנו להרגיש רע, מרוקן אותנו מאנרגיה, משפיע על הבריאות שלנו, על התקשורת עם הסביבה ומעכב אותנו באותה נקודה.

לכל אדם יש גם את הידיעה הפנימית של אותה הרגשה שהוא מחפש. המידע הזה קיים במערכת הנפשית, המוח של הלב. המוח שבראש הוא זה שעושה את הבלאגן. הוא בהחלט לא חייב לשלוט בנו. יש דרכים רבות לעקוף את המחשבות האוטומטיות ולהגיע לסינכרון בין המוח ללב.

אם עברתם ארוע של דחייה או חרם בעברכם כנסו לקרוא על דחייה חברתית.

אני מזמינה אתכם לקרוא פוסטים בנושא זה בבלוג ​שלי. להתרשם מהגישה שלי ומהסיפורים.

 

מוזמנים ליצור קשר:

  • Facebook

כל הזכויות שמורות

לנטע פיש - ניהול תודעה

כתבו לי

שליחה