לפעמים זה טוב לחיות בסרט. שימוש נכון בדמיון יכול להוריד לחץ ולמקד אותכם במטרה שלכם
דמיון הוא אחת מהיכולות האנושיות המדהימות ביותר. זהו מרחב שמאפשר לנו לפעול ללא מגבלה של זמן ומקום. אם אנחנו רוצים לגייס את הדמיון על מנת לשנות משהו במציאות, כדאי לנו להבין איך להשתמש בו לטובתנו ומתי השימוש בדמיון עלול להפריע.
כשאנחנו מרגישים רע בהווה, אנחנו פועלים מתוך המוח ההישרדותי הרגשי שמגדיר בעיה (סכנה) ומחפש לה פתרונות. המוח הרגשי מוגבל במידע שיש לו (זכרונות רגשיים סובייקטיביים) ולכן גם הפתרונות וההדמיה שהוא יכול לייצר נובעים ממאגר מידע מוגבל ומוכר, שלא בהכרח מחובר לרצון האמיתי או מבוסס עובדות.
אצלי למשל זה היה לפני שנתיים כשהמינוס בבנק הכניס אותי למצוקה רגשית ואז יכולתי לדמיין "הצלחה" רק לפי נתונים ישנים שכבר הכרתי - דמיינתי קליניקה מלאה במטופלים למרות שבאמת רציתי לבנות קורסים על הטיפול, הרצאות שלא היה לי חשק לעשות או ספר שעוד לא התחלתי לכתוב.
כשאנחנו מדמיינים מנקודת מוצא חיובית של רצון ולא של צורך, גם ההרגשה שלנו חיובית, ואז המוח ההגיוני והגמיש יכול לאסוף מידע אובייקטיבי ולחפש פתרונות חדשים - באותו זמן לא עלה בדעתי שאחרי שנתיים אתחיל לבנות בית ספר דיגיטלי לטיפול עצמי עם חברה מהאוניברסיטה שלא הייתי אתה בקשר שנים.
אם במציאות הנוכחית אנחנו מרגישים רע וחייבים לדמיין עתיד חיובי כדי להרגיש טוב, זה אומר שאין לנו עדיין מספיק ידע וכלים להרגיש יותר טוב עכשיו למרות הנסיבות החיצוניות.
איך הדמיון עוזר לנו
דמיון הוא למעשה חשיבה בתמונות. בגלל שהוא מדמה את חוש הראייה, הוא יכול לשנות את ההרגשה במהירות. ההרגשה יכולה להפעיל בסיס של מידע חיובי שכבר קיים במוח שמייצר חשיבה חיובית.
הדמיון הוא כלי נהדר לתת לנו כיוון, להזכיר לנו מה אנחנו רוצים, להתמקד בחיובי, להתרגל להרגשה טובה לקבל רעיונות או לעיתים להתנתק מהקושי.
איך להשתמש נכון בדמיון מודרך?
המטרה של דמיון מודרך היא לא ליצור מציאות חיצונית, אלא ליצור מציאות פנימית שמתבטאת בהרגשה.
אם אנחנו מצליחים להגיע למצב שההרגשה הזאת דומיננטית ויציבה גם מול מצבים פחות נעימים במציאות, אז למעשה הצלחנו ליצור שינוי פנימי קבוע.
ההרגשה שאנחנו נמצאים בה בהווה היא הבסיס כדי ליצור עתיד טוב.
כדי להשתמש בדמיון נכון צריך להתייחס לרגשות שלנו. כשאנחנו ממשיכים לדמיין תוצאה רצויה כשאין שינוי למצב במציאות, אנחנו מדגישים את את הפער בין המצב הרצוי למצב המצוי ומייצרים מתח, לחץ ותסכול. במקרה כזה ההדמיה שיצרנו כבר לא פועלת לטובתנו.
הדמיון שלנו לתוצאה רצויה יכול לנבוע מהמוח הרגשי שמוגבל במידע, המוח ההגיוני שפתוח לקליטת מידע חדש, או ממידע שקיים מחוץ למוח כמו אינטואיציה.
אנחנו יכולים לדמיין ככל העולה על רוחנו, כולל תמונות שלא יכולות להתממש. למשל, שאנחנו מרחפים בשמיים או שיש לנו כוחות על. התמונה עצמה לא חשובה כמו המשמעות שאנחנו נותנים לה.
בסופו של דבר, רוב מה שקורה במציאות הפיזית לא תואם במדוייק למה שדמיינו.
לכן, אם אתם מרגישים רע בהווה, רוב הסיכויים שאתם פועלים מתוך המוח הרגשי שמוגבל באפשרויות.
במצב כזה, חשוב לזכור שהמטרה הראשונית של הדמיה היא לשנות הרגשה - לשנות מציאות פנימית.
אפשר לדמיין משהו שלא קשור לבעיה שגורמת להרגשה, או לדמיין את עצמכם מרגישים טוב בהווה ולא בגלל משהו חיצוני שיקרה לכם. לדמיין את עצמכם עם בטחון ואנרגיה.
מתי השימוש בדמיון יכול לשבש או להפריע במציאות
הדמיון יכול להפריע או לעכב אותנו אם הוא מדגיש לנו את הפער בין המצוי לרצוי, משאיר אותנו בנקודת מוצא שלילית ומייצר לנו לחץ כש:
הפער בין הדמיון למציאות יוצר אצלינו רגשות שליליים כמו תסכול, אכזבה, כעס על מה שקיים וחוסר סיפוק.
הדמיון גורם לנו לא להתמודד עם פחדים וחסימות רגשיות.
התוצאה שאנו מדמיינים מקבעת אותנו על דרך מסוימת ומונעת מאתנו לראות הזדמנויות ואפשרויות נוספות.
למה דמיון מודרך בלבד לא משנה מציאות?
בטח כבר שמעתם שאם אתם רוצים שמשהו יקרה לכם תדמיינו שהוא קורה, תרגישו את זה בגוף שלכם ואז תוכלו למגנט אליכם את המציאות הרצויה.
אם זה כל כך פשוט, למה זה לא עובד בקלות?
כי לדמיין את מה שאנחנו רוצים אמנם מייצר את ההרגשה הרצויה, אבל לא משנה את האופן שבו אנחנו תופסים את המציאות הקיימת ומגיבים לה.
כדי לגרום לדמיון "לנצח" את המציאות צריך רוב הזמן להיות בפוקוס על הרצון, להרגיש שהוא בטוח יתממש ובעיקר לא להיות מושפע ממה שקורה במציאות הנוכחית.
לכן זה לא אפשרי לרובנו, כי אנחנו מושפעים ממה שקורה סביבנו.
ההתמודדות עם מה שלא נעים במציאות היא מה שתאפשר לנו לצמוח מבחינה פנימית.
ההבדל בין דמיון למציאות
בדמיון הכל יכול ללכת חלק, כי אין מגבלות פיזיות. אנשים יתנהגו כפי שאני מדמיינת (טוב או רע), הפעולות ייקחו זמן קצר, אפילו הפוסט הזה הלך הרבה יותר מהר לכתיבה כשהיה רעיון.
המציאות ממשיכה לעמת אותנו עם מה שאנחנו לא מרוצים ממנו והתגובה שלנו למציאות משפיעה גם היא על היכולת לממש.
למשל, אם מישהי רוצה זוגיות היא יכולה לדמיין מה שבא לה: בן זוג שמתנהג בצורה מסוימת, עם תכונות ספציפיות ומשפחה נפלאה.
אבל אם בפועל היא מפחדת מדחייה, זה אומר שהיא תחת שליטתו של המוח הרגשי שמונע מהצורך להגן. במציאות היא תתקשה להתמודד עם מצבים שאינם "מושלמים" כי היא תתרגם אותם ל: "הוא לא רוצה/ אוהב/ נמשך". היא תרגיש דחייה ואז תנסה לתקן את התמונה שהיא רואה כדי להרגיש טוב. היא תדרוש מבן הזוג שלה להתנהג בצורה מסויימת כדי שהיא תוכל להרגיש אהובה. הדרישות יכולות להתקבל כביקורת או כהצקה שיובילו להתרחקות, שתתורגם כדחייה, וחוזר חלילה.
איך לצמצם את הפער בין הדמיון למציאות
פער בין מצוי לרצוי תמיד קיים, כי תמיד נרצה עוד. הוא גם לא תמיד רע.
מרבית האנשים הצעירים שואפים להשיג תוצאות בחייהם ואינם מתוסכלים מהפער כי הם מאמינים שיצליחו, או מבינים שיש דרך ולכן לא כועסים על המקום שבו הם נמצאים.
אבל יש גם פער במציאות שכמעט ולא מקבל התייחסות ודווקא הוא משפיע על חיי היומיום.
זה הפער שמייצר מתח ולחץ כי הוא מתקיים רוב הזמן: הפער בין מה שאמרו לנו למה שרצינו לשמוע, הפער בין מה שתכננו למה שקרה, הפער בין מה שציפינו למה שקיבלנו, הפער בין הצורך שיעריכו אותנו למשוב שנקבל.
גם הפער הזה נוצר בגלל התנהלות מתוך המוח הרגשי - המנגנון האוטומטי שמנהל אותנו.
כדי ללמוד איך להפסיק את המנגנון האוטומטי ולצמצם את הפער בין המצוי לרצוי המייצר לחץ, הכנו לכם מיניקורס דיגיטלי חינמי "איך ללמד את המוח לצאת מהלחץ". במיניקורס תקבלו הסבר על המנגנון במוח ואיך הוא מייצר את הפער והלחץ, שאלות מנחות לעבודה עצמית, אפשרות לתרגול אונליין ודוגמאות איך לנהל את המוח בעצמכם ולהתמודד עם מחשבות שליליות.
ההרשמה למיניקורס החינמי בתחתית העמוד. תגללו למטה.
