מרבית האנשים חיים בתחושה שהרגשות הם משהו שלא בשליטתם. אנחנו מוצאים את עצמנו במצבים שהיינו רוצים להגיב אחרת , אך אנו לא מצליחים. מרבית האנשים חיים כשהפחדים שלהם הם חלק בלתי נפרד מהשגרה (פחד לאבד, פחד מכישלון, פחד שלא יאהבו אותי, פחד מדחייה). מדוע תגובות רגשיות שליליות מופיעות ואיך ניתן להפחית אותן?
תורת הניאו-הומנולוגיה אומרת כי המוח הרגשי שולט בתפיסת המציאות שלנו, בתגובות וברגשות שלנו. המוח הרגשי קיים באמיגדלה ומכיל את המידע המודע והלא מודע. המידע השלילי מהווה שני שליש לעומת שליש מידע חיובי. על מנת לשנות את המנגנון הרגשי השולט בנו עלינו להתמקד במידע חיובי הקיים במוחנו, ולהפעיל את המוח ההגיוני המאפשר נקודת מבט אובייקטיבית , תפיסת מציאות שונה, ומאפשר לווסת את התגובה הרגשית.
חוקרי מוח גילו כי אכן האמיגדלה מגיבה מהר יותר, ובמצבים של פחד אף מונעת מעבר מידע מן המוח ההגיוני למוח הרגשי. עוד גילו החוקרים כי החלק האחראי על וויסות הרגשות (המוח ההגיוני) הוא גם אותו חלק שפעיל בזמן רגשות חיוביים ובזמן חמלה.
ממצאים מדעיים:
ג'וזף לדו, פרופסור למדעי המוח באוניברסיטת ניו-יורק:
" מידע על גירויים מגיע אל האמיגדלה בסיבים עצביים ישירים מן התלמוס (הדרך הנמוכה) וגם בסיבים עצביים מן התלמוס אל קליפת המוח ומשם אל אמיגדלה. הנתיב הישיר מן התלמוס אל האמיגדלה קצר יותר, ולכן ההעברה בו מהירה יותר מאשר בנציב מן התלמוס אל האמיגדלה דרך קליפת המוח. ואולם, מאחר שהנתיב הישיר עוקף את קליפת המוח, הוא אינו יכול להפיק תועלת מן העיבוד של קליפת המוח. לכן הוא יכול לספק לאמיגדלה רק ייצוג גולמי של הגירוי. נתיב העיבוד הזה הוא לפיכך מהיר וגס. הנציב הישיר מאפשר לנו להתחיל להגיב על גירוי שעלול להיות מסוכן עוד לפני שאנו יודעים מה טיבו. במצבים מסוכנים יכולה להיות לכך תועלת רבה. אלא שתועלת זו מותנית בכך שנתיב קליפת המוח יהיה מסוגל לגבור על הנתיב הישיר. ייתכן שהנתיב הישיר הוא השולט בתגובות רגשיות שאינן מובנות לנו. זה יכול לקרות לכולנו מזמן לזמן, אך בבני אדם בעלי הפרעות רגש מסוימות ייתכן שזהו אופן התפקוד העיקרי.” (המוח הרגשי/ ג'וזף לדו, עמ' 141)
"המידע שנקלט מן התלמוס אינו מסונן, ונוטה לעורר תגובות. תפקידה של קליפת המוח אינו לעורר את התגובה הנאותה, אלא למנוע תגובה בלתי נאותה.” (המוח הרגשי/ ג'וזף לדו, עמ' 142)
ד"ר ריצ'רד ג' דייוודסון- מרצה ומנהל המעבדה הרגשית לנוירולוגיה רגשית באונ' ויסקונסין, מדיסון.
"האזורים במוח הקשורים בהפעלה ראשונית של רגש כלשהו אינם האזורים במוח המעורבים בוויסות הרגשות. האמיגדלה ממלאת תפקיד מפתח במעגליות החשמלית שמפעילה רגשות, ואילו קליפת המוח הפרה-פרונטלית מעורבת בחלק גדול מפעולת הוויסות. בנסיבות רגילות, אזורי המוח שיוזמים רגש והאזורים שמווסתים רגש נכנסים לפעולה בו זמנית. לכן, כאשר רגש מתעורר, המנגנונים הקשורים בוויסות אותו רגש מופעלים גם הם.” (רגשות הרסניים מאת ד"ר דניאל גולמן, עמ' 252 ).
פעילות מוחית גבוהה בצדו השמאלי של קליפת אונת המוח הקדמית מתרחשת כאשר אנשים מדווחים על רגשות כמו שמחה, התלהבות, הנאה, אנרגטיות וערנות. רמות גבוהות של פעילות באזור המקביל- בצד הימני של ההדור הקדמי-אמצעי, מתקבלות יחד עם דיווחים על רגשות לא נעימים. בבדיקות מעבדה מדויקות בעת מדיטציה על חמלה נמצא כי במהלך המדיטציה קיימת התגברות בפעילות החשמלית העיקרית, הידועה בשם גאמא, בחלק של המוח שזוהה כמקום מושבם של הרגשות החיוביים.נראה שעצם העיסוק המודע בטובתם של אחרים משפר את מצבו הפנימי של האדם. ( רגשות הרסניים מאת ד"ר דניאל גולמן, עמ' 37-39).
"… אלאן הובסון וחבריו בבית הספר לרפואה של הרווארד בחנו בקפידה את התוכן הרגשי של חלומות. התברר שאצל אנשים רגילים, כשני שלישים מהתוכן הרגשי של החלומות עוסק בחרדות. מחקרים שנערכו לאחרונה הראו שבזמן החלום, האמיגדלה – שנמצאת קשורה לסוגי רגשות שליליים מסוימים – פעילה במיוחד, ואילו האונה הקדמית נמצאת במצב של תת-פעילות ברורה. ...לא מזמן פרסמנו מחקר שבו מצאנו שאצל אנשים שמרבים לחוש רגשות חיוביים בשעות הערות, ניכר דפוס פעילות שמעיד על רגשות חיוביים גם במהלך החלימה... קיימת התאמה חזקה מאוד בין הרגשות בשעת הערות לרגשות שעולים בחלומות. “ (רגשות הרסניים/ ד"ר דניאל גולמן, עמ' 436-437 ).
"שני שלישים מהנוירונים שבאמיגדלה תרים אחרי חדשות רעות, וכשאלה מתגלות הן זוכות לתגובה מהירה ומאוחסנות מיד בזיכרון. חדשות טובות נזקקות ל-12 שניות שלמות לפחות כדי לעבור מהזיכרון לטווח הקצר לזיכרון לטווח הארוך. “ (הגן הפולני/ יעקב בורק, אתר אלכסון)
Comments