"אפשר לאמן את התודעה משום שניתן לשנות את עצם מבנה המוח. “
ד"ר ריצ'רד ג' דייווידסון
תורת הניאו-הומנולוגיה מלמדת איך להביא לשינוי בפעילות המוחית והעלאת רמת האנרגיה במוח, דרך שינוי צורת החשיבה ותכני המחשבות הלא מועילים לנו, ולימוד של נקודת מבט אובייקטיבית וחיובית. הניאו-הומנולוגיה מביאה לתוצאות קבועות בגלל שהיא משנה את דפוסי החשיבה. הטיפול בשיטה מקנה למטופל כלים לבצע את השינוי בעצמו, ולכן הוא יכול להמשיך ולשפר את חייו ללא תלות במטפל. כך מתאפשרת עבודה מתמשכת המביאה לשינוי קבוע במוח, בהרגשה ובבריאות.
הממצאים הקשורים למדיטציה מובאים כאן, כיוון שמדיטציה הינה פעילות מנטלית. הטיפול בשיטת הניאו-הומנולוגיה כולל גם שינוי של הפעילות המנטלית בעזרת כלים מעשיים המשמשים בשגרה, והופכים את התרגול לחלק מהיומיום ללא צורך לפנות לכך זמן. ,
אריק קנדל, פסיכיאטר וחוקר, זוכה פרס נובל לשנת 2000
קנדל טוען שהטיפול הנפשי משנה בני אדם "ככל הנראה באמצעות למידה, היוצרת שינויים בביטוי הגנים ובחוזק החיבורים הסינפטיים, ושינויים מבניים הגורמים שינוי בדפוס האנטומי של החיבורים הפנימיים בין תאי העצב במוח". ( E.R.Kandel, “A new intellectual framework for psychiatry”, American Journal of Psychiatry, 1998).
נורמן דוידג' – פסיכיאטר, פסיכואנליטיקן, חוקר , סופר ומשורר. מרצה באוניברסיטת קולומביה ובחוג לפסיכיאטריה באוניברסיטת טורנטו.
"סריקות מוח שנעשו בעת האחרונה לפני ואחרי טיפול נפשי מלמדות שהמוח הפלסטי מארגן את קשריו מחדש, ויתירה מזו – שהשינוי גדול יותר ככל שהטיפול מצליח יותר. “ (המוח הגמיש/ נורמן דוידג', עמ' 221).
ד"ר פול אקמן- מנהל מעבדת האינטראקציה האנושית בבית הספר לרפואה סן פרנסיסקו באונ' קליפורניה ואחד המומחים בעולם למדעי הרגש.
בבדיקות מעבדה על מדיטציה נמצא כי תרגול מדיטציה משפר באופן משמעותי את המודעות לתחושותיהם של אחרים, מביא לרמה גבוהה מאוד של שלווה רגשית עד כדי מניעת תגובת הבהלה (תגובה שאפילו צלפים מקצועיים לא מצליחים למנוע). עוד מצא כי האינטראקציה עם מישהו שמגיב לתוקפנותך בטוב לב אוהב מועילה לך.(מתוך הספר: רגשות הרסניים מאת דניאל גולמן, עמ' 40-45).
ג'וזף לדו, פרופסור למדעי המוח באוניברסיטת ניו-יורק:
"טיפול הוא רק דרך נוספת ליצור הגברה סינפטית בנתיבי המוח השולטים באמיגדלה. כפי שראינו הזכרונות הרגשיים של האמיגדלה נצרבים במעגלים ואין למחקם. אין אנו יכולים אלא להסדיר את הבעתם. הדרך לעשות זאת היא להביא את קליפת המוח לכלל שליטה באמיגדלה" (המוח הרגשי/ ג'וזף לדו, עמ' 227)
מייקל מירזניק– נוירופלסטיקאי. חוקר מוח המתמחה בשיפור כושר המחשבה והתפיסה
"הוא טען שבטיפול במחלות, אפילו במחלות חמורות כמו סכיזופרניה, תרגילי מוח עשויים לעזור לא פחות מאשר תרופות. שהפלסטיות של המוח מתקיימת מיום שאדם נולד ועד שהוא מת. וששיפור של ממש בתפקוד הקוגניטיבי – באופן שבו אנו לומדים, חושבים, תופסים וזוכרים – אפשרי אפילו כשמדובר באנשים קשישים.” (המוח הגמיש/ נורמן דוידג', עמ' 57).
ד"ר ריצ'רד ג' דייווידסון- מרצה ומנהל המעבדה הרגשית לנוירולוגיה רגשית באונ' ויסקונסין, מדיסון.
במחקר על קבוצת עובדים בתעשיית הביו-טכנולוגיה בדק דייווידסון את השפעת המדיטציה על המוח, הלחץ הנפשי וחוזק המערכת החיסונית. העובדים חולקו ל-2 קבוצות, כאשר אחת תרגלה מדיטציה במשך 10 שבועות. בסיום התקופה כולם קיבלו חיסון נגד שפעת. מנהל החברה אישר לעובדים ימי חופש בתשלום לצורך הסדנה. תוצאות המחקר מפי דייווידסון: “הנבדקים שהשתתפו בקורס המדיטציה דיווחו על ירידה ברמת הלחץ הנפשי שלהם. רמת הרגשות השליליים שלהם ירדה ורמת הרגשות החיוביים עלתה בהשוואה לאנשי הקבוצה השניה. ציפינו לתוצאות האלה, ומכיוון שתוצאות דומות התקבלו גם במחקרים אחרים, לא היתה כאן הפתעה. אולם אנחנו התעניינו במיוחד לדעת אם פעילות המוח השתנתה כפי שצפינו. כאשר מדדנו את פעילות המוח של כל המשתתפים בין יולי לספטמבר, לפני שחילקנו אותם לשתי קבוצות, לא התגלו כל הבדלים סטטיסטיים בנתוני ה-EEG על רמת הפעילות באונה השמאלית הקדמית, הקשורה לרגשות לחיוביים. אולם כאשר ערכנו את הבדיקה השלישית שלנו, ארבעה חודשים אחרי תום הסדנה הראשונה, התגלתה עלייה משמעותית ברמת הפעילות השמאלית אצל חברי הקבוצה שתרגלו מדיטציה ביחס למדידה הראשונה שלהם, לפני הקורס.... הממצא הבא הוא המלהיב ביותר, משום שהוא כל כך משונה. מעולם לא נמצאה תופעה דומה. גילינו שהתגובה החיסונית אצל חברי קבוצת המדיטציה היתה חזקה יותר מאשר אצל אנשי קבוצת הבקרה, כלומר – מערכת חיסונית מחוזקת. יש לנו כאן את ההפך מהשפעת הלחץ על המערכת החיסונית, והתוצאות מראות שמדיטציה יכולה לשפר את יעילות החיסון בצורה ניכרת. מחקרים נוספים הראו סבירות נמוכה ללקות בשפעת במקרה של היחשפות לנגיף.” (רגשות הרסניים מאת ד"ר דניאל גולמן, עמ' 429-433 )
Comments