למה הוא עוד לא עשה לי לייק לפוסט

איך רשתות חברתיות יכולות להגביר את רמת הלחץ שלכם ומה אפשר לעשות עם זה

השבוע הגישו בתי הספר התיכוניים בסיאטל, ארה"ב תביעה נגד רשתות חברתיות כמו טיקטוק, פייסבוק ואינסטגרם על גרימת נזק לבריאות הנפשית של בני הנוער שמתבטאת בעלייה במקרי החרדה והדיכאון בקרב התלמידים.

פייסבוק, הרשת החברתית המשמעותית הראשונה, תפסה תאוצה עולמית ב-2008. לפי התביעה, בין השנים 2009-2019, היתה עלייה של 30% במספר התלמידים שהרגישו תחושות שליליות שגרמו להם להימנע מפעילויות יומיומיות, כולל היעדרות מהלימודים.

לא רק בני נוער מגיבים רגשית לנעשה ברשתות, ומחקרים נראים שלא כולנו חווים השפעה שלילית מהרשתות, ושההשפעה שלנו מהן תלויה ברמת המעורבות הרגשית שלנו - עד כמה מה שקורה ברשת משפיע על מצב הרוח שלנו.

בני נוער יותר חשופים להשפעות של הרשתות לא רק בגלל שהם "נולדו לזה", אלא בעיקר כי זה שלב בהתפתחות שלנו שבו אנחנו לומדים ליצור קשרים חברתיים ולכן מעניין אותנו יותר מה חושבים עלינו.

הקשר בין לייקים ללחץ נפשי

אנחנו אוהבים להרגיש טוב והמוח הריגשי שלנו רושם כל הרגשה טובה שלנו כדי לשחזר את ההרגשה הזאת. כשאנחנו מפרסמים פוסט או תמונה ומקבלים הרבה לייקים ותגובות מפרגנות, זה גורם לנו להרגיש יפים, שנונים, מרגשים, מצליחים, מחוזרים ועוד.

המוח הריגשי מרוצה והוא שומר את החוויה הזאת בזיכרון, כך שבפעם הבאה שנרצה להרגיש מוצלחים או יפים, נחשוב על הסטורי או הפוסט שיביא לנו אותה כמות לייקים שתשחזר את ההרגשה הזאת.

התנהלות כזאת לאורך זמן מייצרת אצלינו בעצם תלות בתגובה שנקבל ברשת כדי להרגיש טוב עם עצמינו. ואז, כשיורדים לנו עוקבים או שאנחנו מתחילים לקבל תגובות לא נעימות, המוח הריגשי שלנו לא מצליח לשחזר את ההרגשה הטובה ואנחנו חווים מצוקה ריגשית - אם ציפינו להרגיש שנונים, נרגיש מטופשים, אם רצינו להרגיש מצליחים, נחשוב שאנחנו לוזרים. אם נראה שמישהו אחר קיבל יותר לייקים או שיש לו יותר עוקבים, נתחיל למדוד את עצמינו בהשוואה אליו.

המחשבות השליליות האלה יעלו את רמת הלחץ שלנו.

אותו דבר קורה למשל כשאנחנו בתחילת קשר עם מישהו שמוצא חן בעינינו – בהתחלה אנחנו מקבלים המון הודעות עם לבבות ואימוג'י חיבוקים ומרגישים הכי נאהבים ומאושרים, ואחרי כמה ימים כשמגיעות פחות הודעות או שיש פחות לבבות, אנחנו מתחילים לחשוש ולפתח ספקות.

דוגמאות ממטופלים שחוו לחץ מהרשתות החברתיות

• שגית התחילה טיפול כי היא רצתה זוגיות. היא הייתה בתחילתו של הקשר ומצאה את עצמה בודקת אם הבחור נמצא בפייסבוק ומוטרדת מזה שהוא לא מגיב לפוסטים שלה בהשוואה לאחרים.

• נעמה שגם נמצאת בתחילת קשר, העלתה תמונה לאינסטגרם כדי לראות אם הבחור יגיב או לפחות יעשה לייק, ומצאה את עצמה בודקת כל שעה אם זה כבר קרה וקופצת לכל צליל של הודעה בטלפון.

• גיל שהגיע לטיפול בביטחון עצמי אמר שהוא יצא מהרשתות החברתיות כי כולם נראים שם יותר מוצלחים ממנו והוא לא מצליח להתמודד עם זה.

• נורית התלוננה בפני שהחברות שלה לא מפרגנות לה על הפרסומים בעמוד העיסקי שלה בפייסבוק.

אז איך אפשר להימנע או להפחית את ההשפעות השליליות של הרשתות?

לחץ הוא תגובה למשהו שמאיים על תחושת הבטחון הריגשי שלנו. כשתחושה הזאת מתבססת על משהו חיצוני כמו תגובות מפרגנות, מראה חיצוני, ציונים, מעמד חברתי ועוד, אנחנו בלחץ מזה שאין לנו או בלחץ לאבד את מה שנותן לנו בטחון.

כשאנחנו מתנהלים בחיי ביום יום שלנו, המוח הריגשי שלנו כל הזמן מסנן את החוויות שלנו לחוויות שגרמו לנו לביטחון ריגשי כדי לשחזר אותן ולחוויות שגרמו לנו לחוסר ביטחון ריגשי (הרגשה רעה) כדי לנסות להימנע מהן בעתיד.

הרשתות החברתיות מגדילות את כמות החוויות שאנחנו חשופים אליהן בצורה משמעותית, אבל הן לא המקור היחיד ללחץ שלנו - לפי שיטת הנאו-הומנולוגיה, ככל שאנחנו תלויים במשהו חיצוני כמו תגובה או תוצאה ספציפית כדי להרגיש טוב, כך נהיה פגיעים יותר ונחווה יותר לחץ כי ההרגשה שלנו לא תלויה בנו -

• אם הדימוי העצמי שלנו תלוי במה שאחרים חושבים עלינו, נהיה יותר פגיעים לתגובות לא מפרגנות גם אונליין וגם אופליין.

• אם אנחנו משווים ומודדים את עצמנו לאחרים, אנחנו נעשה את זה גם באינסטגרם וגם בחיים בחוץ.

• אם אנחנו לא יודעים להתמודד עם חוסר ודאות, אנחנו נילחץ גם כשעוד לא שלחו לנו הודעה חזרה או כשאנחנו עוד לא יודעים את התוצאה של המבחן או הבדיקות שלנו.

כדי להיות מסוגלים לשמור על חוסן נפשי בזמן שאנחנו חשופים כל הזמן לדעות ומידע מאחרים, אנחנו צריכים ללמוד איך לקחת פיקוד על מה שקורה לנו בראש ולהפסיק להתנהל רק לפי מערכת הסינונים של המוח הריגשי.

למוח שלנו יש יכולת נוספת ללמוד דרכי התמודדות חדשות בעזרת חיווט מחדש של המידע שנצבר אצלו. אם אתם רוצים לעבוד על ההשפעה שיש לרשתות החברתיות על מצב הרוח שלכם או של מישהו קרוב, תוכלו להתחיל מהטיפים הבאים:

• בקרה מודעת על מה שאתם רואים או קוראים ברשת – האם אתם באמת מסכימים למה שקראתם או ראיתם? נסו לבדוק אם אתם באמת רוצים להיראות בצורה מסוימת או לעבוד בעבודה מסוימת רק כי זה מה שראיתם ברשת או שומעים מסביבכם – תוכלו לקרוא עוד על הנושא הזה כאן.

• אם אתם מרגישים שהביטחון העצמי שלכם או של אחד הילדים נפגע ומושפע מהתגובות ברשת, אזנו את זה בעזרת עבודה על התכונות החיוביות שלכם – כלי מומלץ הוא "רשימות אני" בקורס הבסיס החינמי שלנו.

• תוכלו למצוא מידע נוסף בפוסטים הקשורים למטה

הרשתות החברתיות הן שינוי אדיר בדרך שאנחנו מנהלים את הקשרים שלנו ומקבלים מידע חיצוני. הרשתות הן דרך ליצור קשרים, להתחבר לקהילות, לפתח הזדמנויות עסקיות ועוד הרבה יתרונות שנוכל להינות מהם בלי לחוות לחץ מוגבר במקביל כשנלמד לא להיות תלויים בפידבק חיצוני מהסביבה כדי להרגיש טוב.