אחד המשפטים המעצבנים ביותר שאת יכולה לשמוע הוא שאת צריכה ללמוד להתפשר, ועוד מאנשים שכבר נמצאים בזוגיות ולכן מדברים כאילו הם יודעי דבר.
למה הם בכלל אומרים את זה?
נקודת המבט שלהם שונה משלך. הם מסתכלים על בן הזוג שלהם ורואים את הפשרות שהם עושים.
אבל האמת- על מה הם בדיוק מתפשרים?
על זה שבן הזוג שלהם לא תואם לתסריט שלהם.
זה לא עניין של פשרה בכלל, אלא דרך להתמודד עם המציאות שהם לא אוהבים.
במקום לשנות את תפיסת המציאות שלהם הם נשארים בעמדה שהם צודקים ו"מתפשרים" על כך שבן הזוג שלהם לא משתנה. כך הם לא צריכים לעשות כלום ויכולים להמשיך להתלונן.
נניח ואני אדם מסודר (במקרה שלי זו באמת הנחה מופרכת) ובן הזוג שלי מבולגן. אם אני "מתפשרת" על תכונת האופי הקלוקלת הזו שיש לו, זה בעצם אומר שאני חושבת שהעובדה שהוא בלגניסט זה לא בסדר. שאם הוא היה יותר מסודר לי היה יותר נעים, אבל בגלל שהוא כזה, אני נאלצת להתפשר.
הפרשנות הזו גורמת לי להרגיש באופן מתמיד שאני בהפסד בגללו. לא יעלה על דעתי שאולי אני צריכה להשתנות או לשנות את האופן שבו אני רואה את הדברים, כי לי זה ברור שהעובדה שאני מסודרת היא חיובית ואני הצודקת. אז אני תקועה בעמדה שלי ומתפשרת, במקום לשנות אותה ולהרגיש אחרת.
בדרך כלל מי שמייעץ לך להתפשר זה אדם שמרגיש שהוא עושה פשרות. זה ממש לא קשור אלייך.
אז על מה את לא צריכה להתפשר?
על הרצון שלך להתלהב, להתאהב, להרגיש משיכה. את לא צריכה להתפשר על ההרגשה שלך.
סביר להניח שהוא לא יהיה מושלם, אבל לך הוא יתאים. אפילו אם לא כל תכונות האופי וההתנהגות שלו יהיו על פי התסריט שלך, את עדיין תרגישי מאוהבת. זה לא להתפשר.
הפשרות שכולם מדברים עליהן מגיעות בשלב מאוחר יותר והן תוצר של נקודת מבט מוגבלת. אני יכולה להרגיש שהתפשרתי על גבר לא עשיר, למרות שגם אני לא מיליונרית. אני יכולה להרגיש שהתפשרתי על בלגניסט. מצד שני- גם בן הזוג שלי יכול להרגיש שהוא התפשר על מישהי עם מינוס בבנק ואובססיה לניקיון. ואז שנינו נוכל לשבת ביחד ולקטר.
אל תתפשרי על מה שאת רוצה להרגיש.
גם אל תיקחי כל כך ברצינות או בכלל את ההערות האלו כעצה לחיים.
אפילו אם יש מאחוריהן כוונה טובה, הן עדיין נגזרת של נקודת המבט של מי שמציע אותה ולא שלך.
Comentarios