• נטע פיש

אינסטינקט אימהי


שעת לילה מאוחרת. ישבתי בחוץ ושיחקתי סוליטר בטלפון. פתאום שמעתי בכי. בכי של תינוקת בת כמה חודשים. בכי כזה שעורר אצלי תגובה ונזכרתי- זה בכי של כאב שיניים. בכי כזה שישר חודר פנימה, מקים את האמא משנתה ושולח אותה להרים את הבת שלה על הידיים ולהרגיע.

בכי שמניע אותך לפעולה אינסטינקטיבית של חמלה, אפילו כשאת עייפה ואין לך כח לקום.


כמה מופלא שיש לנו מערכת ניווט פנימית וכמה חשוב להקשיב לה, בייחוד כשהסביבה מפגיזה אותך בעצות מכל סוג ומכל כיוון, שלא לדבר על גוגל.

יהיו לך כל כך הרבה מצבים של קונפליקטים במהלך ההורות: כשלא תדעי אם הילד בוכה מסיבה רצינית או מעייפות, כשהוא ירצה שתקני לו, שתרימי אותו, שתשבי לידו, שתביאי לו מים (אפילו שהוא כבר יכול לבד), שהוא ירצה להזמין חברים ולך לא יתחשק לארח ועוד אינסוף.

לשום מצב אין תשובה חד משמעית שתמיד תעבוד.

את אמנם אמא, אך את גם אדם שלעיתים חשה עייפות ולעיתים מרץ, לפעמים את פנויה ולפעמים ממש רוצה זמן לעצמך. המקום שבו את נמצאת צריך להיות גורם משמעותי בשקלול ההחלטה מה לעשות, אם להגיב ואיך.

ככל שתקשיבי לעצמך תוכלי לדעת יותר בבהירות ממי כדאי לך לקבל עצה, ממי לבקש עזרה, מתי מתאים לך להגיד כן ומתי להגיד לא, מתי המידע שקיבלת נכון עבורך ומתי את לא מסכימה איתו.

יש סיבה בזכותה הילד שלך הגיע אלייך ולא משנה באילו נסיבות. הסיבה היא שאתם הכי מתאימים אחד לשני לשם התפתחות. זה לא בהכרח הופך את הדרך לקלה, אבל ככל שתקשיבי לעצמך, למה שנכון לך ותתייחסי לעצמך יפה ובחמלה, הדרך תהיה ברורה יותר, את תהיי שלמה עם עצמך וההורות תהיה יותר מהנה, קלה ומספקת.

מוזמנים ליצור קשר:

  • Facebook

כל הזכויות שמורות

לנטע פיש - ניהול תודעה

כתבו לי

שליחה