תפיסת המציאות

"כאשר יש לנו מצב רוח מסוים, הוא מעוות ומגביל את החשיבה שלנו...אם אנחנו מתעוררים במצב רוח רע, אנחנו כל הזמן מחפשים סיבות להתרגז. אנחנו מתוסכלים מדברים שלא מתסכלים אותנו בדרך כלל.” ד"ר פול אקמן

 

תאוריית הניאו-הומנולוגיה גורסת כי תפיסת המציאות היא סובייקטיבית, בהתאם למידע המוטבע במוח הדפוסי.

כל גירוי הנקלט במוחנו, חיצוני או פנימי באמצעות חשיבה, עובר תרגום דרך מערכת מידע אישית הנמצאת באמיגדלה ומפרשת אותו לטוב או רע, ובהתאם מעבירה מידע לשחרור הורמונים וכימיקלים היוצרים תגובה פיזית.

תורת הניאו-הומנולוגיה טוענת כי שינוי למציאות רגשית טובה יותר הוא תהליך פנימי ותודעתי שאינו תלוי בגורמים חיצוניים.

 

ד"ר פול אקמן- מנהל מעבדת האינטראקציה האנושית בבית הספר לרפואה סן פרנסיסקו באונ' קליפורניה ואחד המומחים בעולם למדעי הרגש.

 

  • "כאשר יש לנו מצב רוח מסוים, הוא מעוות ומגביל את החשיבה שלנו. הוא גורם לנו להיות פגיעים באופנים לא רגילים לנו. לכן מצב רוח רע יוצר לנו הרבה בעיות, משום שהוא משנה את אופן החשיבה שלנו. אם אנחנו מתעוררים במצב רוח רע, אנחנו כל הזמן מחפשים סיבות להתרגז. אנחנו מתוסכלים מדברים שלא מתסכלים אותנו בדרך כלל. הסכנה במצב רוח היא לא רק העובדה שהוא מעוות את החשיבה שלנו, אלא בכך שהוא מגביר רגשות.” (רגשות הרסניים/ ד"ר דניאל גולמן, עמ' 190 ).

 

 

 

ד"ר ריצ'רד ג' דייוודסון- מרצה ומנהל המעבדה הרגשית לנוירולוגיה רגשית באונ' ויסקונסין, מדיסון.

 

  • "רגשות מפריעים לתפיסת המציאות שלנו וגם למחשבה שלנו. לדוגמה, תשומת הלב של אנשים שנוטים לחרדות ולדאגנות נתפסת לרוב לרמזים לדברים מאיימים. אנשים שסובלים מבעת חברתי, למשל, חוששים ממצבים חברתיים כגון הימצאות עם אנשים אחרים, קבלת הערכה מאדם אחר, או מדיבור בפומבי, דברים כאלה. כאשר מראים לאנשים כאלה תמונה של פנים בעלות הבעה נייטרלית, כלומר שלא מובע בהם רגש, מתחילה אצלם פעילות באמיגדלה, תגובה שמופיעה בדרך כלל למראה פנים מבוהלות או מבהילות. .. לאמיגדלה יש דרך להשפיע על האזור הראשוני במוח שבו נקלט מידע ויזואלי, ישירות מהעיניים. כך נוצר מנגנון שיכול לגרום לרגשות שליליים להשפיע על האופן שבו אנחנו תופסים מידע ויזואלי מהרגע הראשון.” (רגשות הרסניים מאת ד"ר דניאל גולמן, עמ' 265-266 ).

 

 

 

ד"ר דניאל גולמן- סופר; יו"ר שותף של האיגוד לחקר האינטליגנציה הרגשית, אוניברסיטת ראטגרס.

 

  • " באחד המחקרים החשובים שבדקו עד כמה מרגישים אנשים שחייהם טובים, התבררו הבדלים זניחים ביותר בין נכים, אנשים רגילים, ואנשים שזכו בהגרלות שונות. הנתונים לגבי נכים היו מפתיעים ביותר. למרות שרובם איבדו איבר חשוב, חוויה איומה ללא ספק, מספר גדול ומפתיע מהם התחיל לחוות מצב רוח טוב שבועות ספורים אחרי התאונה שגרמה לנכותם. בתוך שנה מאז התאונה רבים מהם חזרו ליחס החיובי (או השלילי) שהיה להם כלפי החיים עד לפני התאונה.... בקיצור, מפתיע לראות עד כמה קלוש הקשר בין נסיבות החיים לבין מצב הרוח הבסיסי של בני האדם". (רגשות הרסניים/ דניאל גולמן, עמ' 424).

 

 

מוזמנים ליצור קשר:

  • Facebook

כל הזכויות שמורות

לנטע פיש - ניהול תודעה

כתבו לי

שליחה