המידע הרגשי מוטבע בילדות

ברור לכולם כי ילדותנו מעצבת ומשפיעה על האישיות וההתנהגות שלנו כבוגרים. תורת הניאו-הומנולוגיה טוענת כי מערכת המידע הרגשית נבנית בילדות עד גיל 12. בגיל זה נסגרת המערכת הרגשית לקליטת מידע על מנת להפוך את הילד לאוטונומיה עצמאית היכולה לספק לעצמה אנרגיה. תורת הניאו-הומנולוגיה מחלקת את ההתפתחות הרגשית לשניים: מגיל לידה עד 3 ומגיל 3 עד 12. עד גיל 3 הילד לומד בעיקר מידע רגשי על עצמו וסביבתו הקרובה. מגיל 3 עד גיל 12 הילד לומד על העולם מסביבו, מפתח תקשורת חברתית ויכולת לווסת רגשות.

ד"ר ברוס ה' ליפטון - ביולוג, חוקר את הקשר בין המדע והרוח, חוקר אפיגנטיקה, מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ויסקונסין.

  • "חוקרים מציינים כי פעילות EEG בילדים מתאפיינת בנוכחות בולטת של גל מוח מסוים בכל שלב בהתפתחות. ד"ר רימה לייבאו בספר Quantitative EEG and Neurofeedback, מתארת את מהלך שלבי ההתפתחות הללו בפעילות המוח (לייבאו, 1999,2002). מן הלידה ועד גיל שנתיים מתפקד המוח האנושי בעיקר בתדרי EEG נמוכים של 0.5 עד 4 סיבובים לשנייה (הרץ), הידועים בכינויים 'גלי דלתא'. אף שפעילות המוח העיקרית מתאפיינת בגלי דלתא, תינוקות יכולים להציג מפעם לפעם פרץ של פעילות EEG בתדר גבוה יותר. ילד מתחיל, בין גיל שנתיים לגיל שש, לשהות יותר ויותר בפעילות EEG בתדר גבוה יותר במוגדר תטא (4-8 הרץ). מהפנטים גורמים למטופליהם לצניחה של תדר פעילות המוח למצב של דלתא או תטא, שכן בתדרים הנמוכים הללו של גלי המוח הם נוטים להיות הרבה יותר צייתנים וניתנים לתכנות.  ...בסביבות גיל שתים-עשרה מתחילים לראות בספקטרום ה-EEG של הילד תקופות ממושכות של תדר גבוה יותר המוגדר גלי ביתא (35-12 הרץ)." (הביולוגיה של האמונה/ ד"ר ברוס ה' ליפטון, עמ' 160-163)

 

נורמן דוידג' – פסיכיאטר, פסיכואנליטיקן, חוקר , סופר ומשורר. מרצה באוניברסיטת קולומביה ובחוג לפסיכיאטריה באוניברסיטת טורנטו.

 

  • "בדרך כלל המחצית הימנית של המוח מעבדת תקשורת בלתי מילולית. היא מאפשרת לנו להכיר פרצופים ולקרוא הבעות פנים ומחברת אותנו לאנשים. היא שמעבדת את הסימנים החזותיים הלא מילוליים שמחליפים ביניהם אם ותינוקה. כמו כן, היא מעבדת את נגינת הדיבור, או הטון שבא לבטא את רגשותינו. במשך פרץ הגדילה של המחצית הימנית, מהלידה ועד השנה השנייה, התפתחות תפקודים אלה עוברת תקופות קריטיות. בדרך כלל המחצית השמאלית של המוח מעבדת את היסודות המילוליים-הלשוניים של הדיבור, בניגוד לאלה הריגושיים-הניגוניים, ומנתחת בעיות בתהליך עיבוד מודע. אצל תינוקות, המחצית הימנית גדולה יותר עד סוף שנתם השנייה, ומאחר שרק אז המחצית השמאלית מתחילה בפרץ גידולה, המחצית הימנית היא השלטת במוח בשלוש השנים הראשונות לחיינו.” (המוח הגמיש/ נורמן דוידג', עמ' 226).

 

  • "פעולת הגיזום הנרחבת המתרחשת בתקופת ההתבגרות, כשחיבורים סינפטיים ותאי עצב שלא נעשה בהם שימוש מתים ונכחדים.” (המוח הגמיש/ נורמן דוידג', עמ' 251).

 

 

ד"ר מארק גרינברג- יו"ר המרכז למחקר מניעתי ע"ש בנט.

 

  • "מחקרים מראים שכאשר הורים מכירים ברגשות השליליים של ילדיהם הקטנים- כאשר הם כועסים או עצובים- ועוזרים להם להתמודד עם רגשות אלה, מפתחים הילדים עם הזמן יכולת לווסת פיזיולוגית את הרגשות שלהם ולגלות התנהגות חיובית יותר. לעומת זאת, כאשר הורים מתעלמים מילדיהם כשהם מפגינים רגשות כאלה, מענישים אותם או כועסים עליהם- עם הזמן לומדים הילדים שאי אפשר לשתף אחרים ברגשות מסוימים והם כולאים את הרגשות האלה בתוכם.כתוצאה מכך נוצר אצל הילדים האלה עודף לחץ, הן ברמה הפסיכולוגית והן ברמה הפיזיולוגית, משום שאותם רגשות עדיין שם, והדבר מפריע לילדים לפתח אמון בסיסי בינם לבין המבוגרים.” (רגשות הרסניים/ דניאל גולמן, עמ' 335).

 

  • "...הנקודה הקריטית כאן היא העובדה שצורתן של מערכות היחסים שמתקיימות בשנות הילדות קובעת את דפוס ההתנהגות וההתפתחות החברתית בהמשך החיים. כמות הרגשות החיוביים, למשל שמחה, שחווים ילדים במערכות היחסים המוקדמות שלהם חשובה מאוד ליצירת דפוסי מוח תקינים.” במילים אחרות, כאשר גורמים לילדים להיות שמחים, מתפתחים במוחם המעגלים החשמליים אשר יעזרו להם לחוש רגשות חיוביים כמו שמחה במהלך חייהם.” (רגשות הרסניים/ דניאל גולמן, עמ' 336).

 

  • "ידוע לנו שכאשר מגיעים הילדים לגיל בית-ספר, כבר קיימים דפוסים די ברורים ביחס להתנהגותם העתידית, אולם דפוסים אלה אינם יציבים לגמרי.” (רגשות הרסניים/ דניאל גולמן, עמ' 339).

 

 

ד"ר ריצ'רד ג' דייוודסון- מרצה ומנהל המעבדה הרגשית לנוירולוגיה רגשית באונ' ויסקונסין, מדיסון.

 

  • " אחד ההגילויים המלהיבים ביותר של מדע הנוירולוגיה בחמש השנים האחרונות הוא שהאונות הקדמיות, האמיגדלה וההיפוקמפוס משתנים בתגובה לניסיון מצטבר. האזורים האלה מושפעים דרמתית מהסביבה הרגשית שבה אנו גדלים ומחוויות חוזרות ונשנות.” (רגשות הרסניים מאת ד"ר דניאל גולמן, עמ' 249 ).

 

  • " סדרת הסריקות השלמה הראשונה של מוח המתבגר נעשתה במסגרת פרוייקט שחקר יותר ממאה צעירים בתקופת התבגרותם בשנות התשעים של המאה הקודמת. הסריקות הראו שהמוח שלנו עובר ארגון מחדש נרחב בין השנה ה-12 לשנה ה-25 לחיינו. בתקופה זו ממדי המוח אינם משתנים במידה רבה שכן הוא מגיע ל-90 אחוזים מגודלו המלא עד גיל שש. לאחר מכן התעבות הגולגולת אחראית למרבית השינוי. אולם בתקופת גיל ההתבגרות המוח עובר שינוי ניכר, שמזכיר שדרוג של רשת אינטרנט למהירה ויעילה יותר.” (ראש של מתבגר. דיוויד דובס, מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק, גליון מס' 161, אוקטובר 2011)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מוזמנים ליצור קשר:

  • Facebook

כל הזכויות שמורות

לנטע פיש - ניהול תודעה

כתבו לי

שליחה