המוח הרגשי היוצר הפרעות קשב וריכוז

הפרעות קשב וריכוז הן קושי בוויסות הקשב, ולמעשה כמעט כל אדם חווה אותן במצבים מסוימים.

קרה לכם פעם שחיכיתם לתוצאה של בדיקה רפואית או לתשובה לגבי ראיון עבודה? בזמן ההמתנה אי הידיעה גורם לנו פעמים רבות לחוש חוסר שקט ומקשה עלינו את היכולת להתרכז במה שאנחנו אמורים לעשות.


הפרעות קשב וריכוז מתרחשות כאשר תשומת לבנו מופנית החוצה ואיננו מסוגלים למקד אותה במה שאנחנו רוצים, בדומה למצבי לחץ. המנגנון של פיזור הקשב החוצה נועד לשמור עלינו מפני סכנות.
דמו לעצמכם מצב בו אתם יוצאים לטיול במעבה הג'ונגל. הערב מתחיל לרדת והחושך מקשה עלינו את השימוש בחוש הראייה. במצב כזה כל רחש או תזוזה מהסביבה יעוררו את תשומת ליבנו ואנחנו נתקשה להירגע. גם אם נחוש עייפות רבה נתקשה להרפות ולהירדם. המוח שלנו קשוב לכל סימן חיצוני היכול להוות איום, והגירויים החיצוניים מתקיימים כמעט כל הזמן.  זהו המוח הרגשי בפעולה של מנגנון הגנה בסיסי מולד.  ישנם אנשים וילדים שמוחם גם קולט כל גירוי חיצוני וגם מגיב אליו, ולכן הפרעות קשב וריכוז מתגברות בסביבה מלאת גירויים חיצוניים כמו בית הספר.

 
ריכוז יכול להתרחש כאשר משהו חיצוני מאוד מעניין אותנו ואז הוא מושך את תשומת ליבנו. זה יכול להיות משחק במחשב, ספר, מידע מרתק וכו'. הוא גם יכול להתרחש באופן מובנה דרך המוח ההגיוני כמו מדיטציה. המצב הרגשי המלווה ריכוז הוא הרפיה. במצב טבעי הרגשה זו קשורה לשחרור הדופמין במוח, הידוע בקשר הישיר שלו ליכולת הריכוז.

מרבית האנשים ובוודאי ילדים מגיבים למה שקורה בסביבתם כל הזמן. לכן, כאשר השיעור משעמם, יש רעש או תנועה, קשה מאוד להתרכז.
ילד שנולד עם הפרעות קשב אינו מרגיש לחץ ולא בהכרח שהוא במצב רגשי לא טוב. המוח הרגשי שלו עובד כך ויש ללמד אותו צורת עבודה אחרת. לדוגמה: הילדים יושבים בכיתה והמזגן מתחיל לפעול. ילד ללא הפרעת קשב קולט את הרעש, מבין שזה המזגן ואז הוא חוזר לריכוז. ילד עם הפרעת קשב  יודע שהרעש  הוא  של המזגן. הוא מבין זאת מבחינה הגיונית, אבל המחשבה שיש לו היא : הרעש מפריע לי. הוא אינו מצליח להמשיך הלאה. כל גירוי חיצוני יוצר אצלו תגובה מתמשכת במוח, אשר מקורה במוח הרגשי.

 

ג'וזף לדו, פרופסור למדעי המוח באוניברסיטת ניו יורק, הוא מחלוצי מדעני המוח שיצאו לחקור את תחום המוח הרגשי ולענות על השאלה: כיצד יוצר המוח רגשות. במחקריו גילה פרופ'  לדו כי המוח קולט גירוי מבחוץ, וקלט זה מועבר לחלקים שונים במוח בו זמנית. מעבר הקלט למוח הרגשי מהיר יותר וקצר יותר מדרכו של הקלט למוח ההגיוני, לפיכך התגובה הרגשית מהירה יותר.
פרופ' לדו מסביר שכאשר אנחנו ערים ומרוכזים קליפת המוח נמצאת במצב עירור. העירור נוצר ע"י כימיקלים המופרשים אל אזורים נרחבים במוח הקדמי ה"מעוררים" תאים בקליפת המוח. לעירור חשיבות בכל התפקודים המנטליים. הוא תורם תרומה ניכרת לקשב, לתפיסה, לזיכרון, לרגש ולפתרון בעיות. ללא עירור איננו מצליחים להבחין בפרטים, ומצב של עירור יתר גורם למתח וחרדה.
הפרעות קשב הן תוצאה של מערכת עירור לא מאוזנת. עירור יתר מתבטא בהפרעות קשב המלוות בהיפראקטיביות, ועירור מופחת מתבטא בהתנתקות, חלימה בהקיץ.
פרופ' לדו מצא כי האמיגדלה, הממוקמת במוח הרגשי, משפיעה על העיבוד בקליפת המוח, במידה ויש גירוי מתמשך שלה כמו פחד. הפעלה ממושכת של האמיגדלה גורמת לתהליכים קוגניטיביים להתמקד בפתרון הבעיה, והקלטים האחרים נחסמים. 
(מתוך "המוח הרגשי" / ג'וזף לדו, עמ' 246-249).

 

ילדים רבים עם הפרעות קשב סיפרו לי שהרעשים של הסביבה מפריעים להם. הם יודעים מהו הרעש, אך לא מצליחים להפסיק לשים אליו לב. מבחינתם יש בעיה ללא פתרון. על מנת שפיזור הקשב ייפסק יש לעקוף את מנגנון ההגנה הרגשי ולשנותו, וללמד את המוח צורת עבודה אחרת, המושתתת על המוח ההגיוני.

בנוסף למנגנון הפעולה של המוח הרגשי לילד יש מידע רגשי המניע אותו. לדוגמא, אם מה שחשוב לו זה שאחרים יחשבו שהוא מצחיק הוא יהיה עסוק בלחפש ילדים 'פנויים' להצחיק אותם, הוא יבחן את תגובות הילדים אליו. הוא לא יבוא ללימודים במטרה להתרכז בשיעור כיוון שזה לא מעניין אותו כמו החברים. 
ילדים שיש להם הפרעות קשב וריכוז לרוב שומעים את אותן התגובות מהסביבה: אתה לא מקשיב, תתרכז, שב רגע בשקט, אתה מפריע. הרי אם היה יכול לשבת בשקט הוא היה עושה זאת. החזרה על משפטים אלה אינה פותחת בפניהם אפשרת לשינוי, אלא מקבעת את המידע שאינם יכולים להתרכז ולהקשיב, ומעבירה להם מסר שהם לא בסדר. הביקורת שהם שומעים שוב ושוב מחזקת את צורת העבודה של המוח הרגשי, כיוון שהיא מהווה עוד גירוי חיצוני המשפיע עליהם רגשית באופן שלילי ומפריע להם.

דרך עבודה עם המוח ההגיוני הילד לומד לתפוס את המתרחש מזווית שונה. הוא לומד מה הוא מרוויח מלהתעניין בשיעור (למשל, הזמן עובר מהר יותר בשיעור שהוא שונא), לומד כיצד הוא יכול להחזיר לעצמו את הריכוז ולומד להפסיק פיזור מחשבות הנעשה ממקום רגשי של חסר.
טיפול בשיטת הניאו-הומנולוגיה מלמד לבנות מסלולים חדשים במוח ולשנות את הפוקוס המפוזר לעולם בחוץ לפוקוס פנימי חיובי. שינוי צורת החשיבה משנה את דרך הפעולה של מוחנו ומביא אותנו להרגשה טובה יותר וכמובן יכולת ריכוז גבוהה יותר.

 

מוזמנים ליצור קשר:

  • Facebook

כל הזכויות שמורות

לנטע פיש - ניהול תודעה

כתבו לי

שליחה